מיליון שקל בחודש בגבעתיים: האם גסטי באמת חסכה במעבר מתל אביב – או רק החליפה כתובת?
חברת התוכנה חתמה על שתי קומות במגדל ביונד — יותר מ-60 מיליון שקל לחמש שנים, אופציה לחמש נוספות, ונתון אחד מרכזי שאיש לא פרסם.

שתי קומות, חמש שנים ויותר מ-60 מיליון שקל. זהו הצ'ק שחברת התוכנה גסטי חותמת עליו – לא כדי לרכוש נדל"ן, אלא כדי לשכור משרדים. והכתובת החדשה אינה מגדל נוצץ נוסף על ציר מנחם בגין או יגאל אלון בתל אביב, אלא מגדל ביונד בגבעתיים. אחרי שנים של פעילות ברחוב אבן גבירול, גסטי חוצה את הגבול המוניציפלי מרחק קילומטרים ספורים מזרחה.
על הנייר, המהלך נראה כמו ניסיון קלאסי לחתוך הוצאות נדל"ן בלי להתרחק ממרכז העסקים – אך פירוק המספרים מראה שהחשבונית בגבעתיים רחוקה מלהיות צנועה.
המחשבון: מיליון שקל לחודש, ומה שלא מספרים לנו
נתחיל מהחשבון הפשוט: 60 מיליון שקל לחמש שנים הם כ-12 מיליון שקל בשנה — כמיליון שקל בחודש. וזה רק הרצפה, כי הסכום שדווח הוא "יותר מ".
כאן מגיעה הבעיה: שטח שתי הקומות לא פורסם. בלי מספר המטרים אי אפשר לחשב דמי שכירות למ"ר — הנתון שמעניין כל בעל נכס בגבעתיים וברמת גן. ויש עוד נעלמים:
- האם הסכום כולל דמי ניהול וחניות, או רק שכירות נטו?
- המשרדים מותאמים לחברה ברמת גמר — האם עלות ההתאמה מגולמת בשכירות?
- האם יש מנגנון הצמדה או עליית מדרגות לאורך חמש השנים?
כל אחד מהם עשוי להזיז את המחיר האפקטיבי למ"ר בעשרות אחוזים. במילים אחרות: המספר הגדול מרשים, אבל לבדו הוא לא מספר את הסיפור.
תרגיל מחשבה: כמה מטרים צריך כדי שזה יהיה "ממוצע"?
נעשה מבחן רגישות. במאגר מניבים, החציון בקרב 872 משרדים להשכרה בכל הארץ עומד על 65 שקל למ"ר לחודש. כדי שמיליון שקל בחודש ישקפו את החציון הזה, גסטי הייתה צריכה לשכור כ-15,400 מ"ר. שתי קומות במגדל משרדים ברוב המקרים רחוקות מגודל כזה — ולכן העסקה משקפת לכאורה מחיר למ"ר גבוה בהרבה מהחציון הארצי, או חבילה שכוללת הרבה יותר משכירות נטו. בלי השטח הרשמי, זו הערכה ולא קביעה.
לשכור או לקנות? הצצה למאגר
זווית נוספת: מה אפשר היה לעשות עם אותם 60 מיליון שקל בשוק המכירה? בקרב 61 משרדים למכירה בתל אביב-יפו במאגר, החציון למ"ר עומד על 22,917 שקל. לפי חישוב גס, סכום השכירות לחמש שנים בלבד שווה לרכישה של כ-2,600 מ"ר משרדים תל אביביים במחיר החציוני — בלי מימון, מסים ועלויות התאמה, כמובן. ברמה הארצית, בקרב 382 משרדים למכירה, החציון למ"ר נמוך כמעט בחצי — 12,000 שקל.
הפער הזה מסביר בדיוק למה חברות טכנולוגיה מעדיפות לשכור: הון במזומן עדיף להן בפיתוח מוצר, והגמישות של חמש שנים פלוס אופציה שווה עבורן יותר מבעלות על קירות. מנגד, עבור בעל הנכס, שוכר טכנולוגי לחמש שנים עם אופציה לעשר הוא תזרים יציב שמשביח את שווי המגדל כולו.
נכסים מהמאגר
- משרד למכירה במתחם המידטאון תל אביב — 130 מ"ר ב-3.7 מיליון שקל, כ-28,460 שקל למ"ר, מעל החציון העירוני.
- משרד יוקרתי במרכז תל אביב למכירה — 245 מ"ר בדרך מנחם בגין ב-6.615 מיליון שקל, כ-27,000 שקל למ"ר.
- נכס מושכר לגוף ממשלתי לעוד 10 שנים — 800 מ"ר ברחוב נירים ב-13 מיליון שקל, כ-16,250 שקל למ"ר, עם שוכר לטווח ארוך בדומה למודל של גסטי.
בשורה התחתונה:
גסטי מסמנת עוד נקודה על המפה שבה גבעתיים מתחרה ישירות בתל אביב על שוכרי טכנולוגיה גדולים. אבל עד שיתפרסם שטח הקומות ומה בדיוק נכלל במיליון השקלים החודשיים, השאלה המרכזית נשארת פתוחה: האם גסטי חסכה במעבר — או פשוט קנתה משרד חדש ומותאם במחיר של תל אביב?



