
• המכרז: רמ"י פרסמה את מכרז 275/2026 בגבעת טנטור שבג'דידה מכר (סטטוס: מפורסם, מועד סגירה: 30.12.2026) בהיקף של 2,178 יחידות המשלבות מגורים, מסחר ומלונאות.
• המתמטיקה ההפוכה: היזם נדרש לתמחר שלושה מודלים כלכליים שונים במקביל – מימוש הוני מהיר במגורים, נכס מניב התלוי באכלוס במסחר, והשקעה תפעולית ארוכת טווח במלונאות – תוך הכרעה אסטרטגית בין החזקה למכירה של הזרועות המניבות.
• החורים השחורים: הדיווח הראשוני אינו כולל שטח קרקע כולל, מחיר מינימום, חלוקת המתחמים (מקשה אחת מול מגרשים נפרדים), פיצול השטחים המדויק בין השימושים והוצאות פיתוח.
• השוואה למאגר "מניבים": בעוד שהחציון הארצי ב-362 קרקעות למכירה עומד על 18 מיליון שקל ושטח חציוני של 3,800 מ"ר (5,491 שקל למ"ר), מכרז של 2,178 יחידות שייך לקטגוריית הענק הקרובה לקצה העליון של המאגר (עד 1.4 מיליארד שקל).

• המכרז: רמ"י פרסמה את מכרז 264/2026 בייעוד מלונאות בחסן (מועצה אזורית מעלה יוסף), עם מועד סגירה שנקבע ל-1 במרץ 2027.
• המתמטיקה ההפוכה: בניגוד לנכס מניב רגיל הנשען על חוזי שכירות ארוכים, שווי קרקע מלונאית נגזר לאחור מתחזית תפוסה ומחיר ללילה (RevPAR) חלקי מספר החדרים המותר – נתון שטרם פורסם.
• החורים השחורים: המכרז פורסם ללא שטח מגרש, ללא זכויות בנייה ומספר חדרים, ללא מחיר מינימום ושומת רמ"י, ללא הוצאות פיתוח וללא תנאי חוברת המכרז (לוחות זמנים להקמה ומגבלות שינוי ייעוד).
• השוואה למאגר "מניבים": החציון הארצי ב-362 קרקעות למכירה במאגר עומד על 5,491 שקל למ"ר (מחיר חציוני של 18 מיליון שקל ושטח חציוני של 3,800 מ"ר), אך הנתון מוטה מקצה של 100 שקל ועד 1.4 מיליארד שקל ואינו מייצג קרקע מלונאית בפריפריה הצפונית.

• העסקה: ארי נדל"ן תרכוש מאדמה ומליקורד שטחי מפעלים בהיקף של 407 דונם (407,000 מ"ר) בבאר שבע תמורת 110 מיליון שקל, ותשכיר אותם בחזרה למוכרות במתווה Sale & Leaseback.
• המתמטיקה ההפוכה: תמורת הרכישה משקפת כ-270 שקל למ"ר קרקע, ודמי השכירות השנתיים (7.7 מיליון שקל) גוזרים תשואה ברוטו של כ-7% (כ-19 שקל למ"ר לשנה, או פחות מ-1.6 שקל למ"ר לחודש) והחזר השקעה תיאורטי של כ-14.3 שנים.
• החורים השחורים: הדיווח אינו חושף את משך חוזה השכירות, מנגנוני ההצמדה, מצב הזכויות התכנוניות (תב"ע ואחוזי בנייה), מעמד הבעלות (בעלות פרטית מול חכירה) והסוגיה הקריטית מכולן – על מי תוטל עלות טיהור זיהום הקרקע.
• השוואה למאגר "מניבים": החציון למ"ר קרקע למכירה בבאר שבע עומד על 4,302 שקל (פי 16 ממחיר העסקה), והשטח בעסקה גדול פי 160 מהשטח החציוני בעיר (2,543 מ"ר).

חברת ארי נדל"ן מוכרת את השליטה (50.1%) בקרקע המיועדת להקמת תחנת הכוח "אורות יצחק" לרפק אנרג'י, בעסקה המעריכה את שווי הפרויקט כולו בכ-1.1 עד 1.46 מיליארד שקל. העסקה מגלמת רווח הון עצום של עד 430 מיליון שקל למוכרת, שייהנה מפטור ממס בזכות הפסדים צבורים. חרף השווי הגבוה, המגלם פרמיה עצומה ביחס לחציון הקרקעות הארצי במאגר "מניבים", התמורה מותנית באבני דרך ביצועיות, והיעדר נתוני שטח והספק מדויקים מונע תמחור מדויק של מחיר למ"ר.

אוניברסיטת בר-אילן ברמת גן משיקה שלושה פרויקטים בהיקף של 640 מיליון שקל: בניין לפקולטה להנדסה, מרכז מחקר לאנרגיה ולננוטכנולוגיה וחניון תת-קרקעי. בדקנו מה הסכום מלמד, מה הוא מסתיר, ואיך הוא נראה מול מחירי הקרקע ברמת גן.

המדינה שיווקה קרקעות בהרצליה תוך התחייבות עתידית לפינוי שדה התעופה, אך נאלצה להודות בבג"ץ כי טרם נמצאה חלופה ממשית לפעילותו. התוצאה: דחייה אפשרית של שנים בפינוי, שעלולה לעלות ליזמים עשרות מיליוני שקלים בעלויות מימון ולגרור מאבק משפטי על גבולות האחריות של רמ"י. בהיעדר נתונים גלויים על מבנה ההון, הריביות והזכויות המדויקות בכל מגרש, לא ניתן לאמוד את הנזק האמיתי. בינתיים, נתוני מאגר "מניבים" ממחישים את סביבת התמחור הרותחת של הקרקעות בהרצליה – שוק שבו שווי חציוני של 9,600 ש"ח למ"ר הופך כל יום של המתנה להפסד תזרימי כבד.

מכרז 227/2026 של רשות מקרקעי ישראל מציע קרקע לתעסוקה בנצרת, אך נעדר את נתוני הבסיס ההכרחיים להערכת שווי, לרבות עלויות הפיתוח, השטח וזכויות הבנייה. היעדר הנתונים מונע מיזמים את היכולת לחשב שווי למ"ר מבונה. בחינת שוק הקרקעות הארצי דרך מאגר "מניבים" מציגה חציון של 4,929 ₪ למ"ר, אך מדגישה שונות תמחור עצומה בין הפריפריה למרכז, נתון המחייב יזמים לבצע תחשיבי כדאיות מלמטה-למעלה (Bottom-up) ולא להישען על ממוצעים גנריים.

פרסום מכרז התעסוקה באומן על ידי רמ"י מדגים את הפער הקריטי שבין "הכרזה" לבין "מידע יזמי". בהיעדר משתני היסוד של הקרקע – שטח, אחוזי בנייה ועלויות פיתוח – כל תחשיב כלכלי משול לניחוש. השוואה לנתוני קרקעות במאגר "מניבים" מראה שוק בעל שונות עצומה, המשתקף בחציון של 5,380 ₪ למ"ר, ומדגישה למשקיעים את הצורך בתמחור פרויקט מלמטה למעלה (Bottom-up) במקום הישענות על מחירי מודעות גנריים.

כפר גלעדי ממשיך לבסס את מעמדו כמעצמת חומרי גלם לבנייה, עם זכייה במכרז להפעלת מחצבת קדרים שבגליל תמורת 542 מיליון שקל — עסקה המצטרפת לרכישת מחצבת זנוח תמורת 1.1 מיליארד שקל. ניתוח המהלך ממחיש כי שווי מחצבה אינו נגזר משטח הקרקע אלא מעתודות החציבה הגיאולוגיות ותקופת ההרשאה (נתונים שטרם פורסמו). בהשוואה לנתוני מאגר מניבים, בו מחיר קרקע חציונית עומד על 18 מיליון שקל בלבד, ניכר כי הקיבוץ משחק בליגה פיננסית אחרת, אשר בסופו של דבר מכתיבה את מחירי הפיתוח ליזמים בכל רחבי הארץ.

מכרז רמ"י 22.2/2026. להקמת מלון באשקלון פורסם ללא נתוני ליבה כשיווקיים: אין מחיר מינימום, לא צוינו זכויות הבנייה ונעדר מספר החדרים המותר. הנתון הבולט היחיד הוא חלון זמנים חריג המאפשר ליזמים להתארגן עד פברואר 2027. בהיעדר נתונים, שמאות מדויקת אינה אפשרית, אך בחינת מאגר מניבים מציגה חציון של 5,800 שקל למ"ר עבור קרקעות תעשייה בעיר — נתון המייצר נקודת ייחוס כלכלית לפרמיה שתדרוש המדינה על ייעוד מלונאי, תוך זהירות מאפקט "הנחת הכמות" במגרשים גדולים.

יזמים ובעלי עתודות קרקע שקיוו למנף את הטרנד הלוהט של חוות שרתים (Data Centers) נתקלים בחומה רגולטורית חדשה: משבר החשמל. לפי הנחיות חדשות, רק כ-4% מכלל הבקשות יזכו לאישור, לאחר שביקושי העתק לחשמל איימו לשתק את הרשת הארצית. מי שיצלח את מסננת הוועדות עשוי ליהנות מפטור ממכרז על קרקע ממשלתית — מהלך שמעביר את מוקד הכוח מהמגרש עצמו אל ההקצאה האנרגטית. בחינת הנתונים במאגר מניבים, שבו קרקע חציונית מתומחרת בכ-5,000 שקל למ"ר למכירה, חושפת כי שוק החכרת הקרקעות הפרטי להשכרה כמעט ואינו קיים, נתון שעלול להוציא את השחקנים הפרטיים מהמשחק מול רמ"י.

החלטה מסתמנת של רשויות המדינה להקצות קרקעות להקמת חוות שרתים ללא מכרז על מחיר הקרקע מעוררת סערה וביקורת. ביטול מנגנון גילוי המחיר הטבעי של השוק ומתן קרקעות ליזמים עתירי הון עשויים לייצר יתרון תחרותי לא הוגן ולפגוע בהכנסות המדינה. בחינת הנתונים דרך מאגר מניבים (שבו קרקע חציונית מוצעת ב-5,000 שקל למ"ר) ממחישה כיצד הנחה שמאית הופכת באבחה אחת לאובדן של עשרות מיליונים, ומעמידה בעלי קרקעות תעשייה פרטיים בעמדת נחיתות מול תמחור ממשלתי.