הזזת עוגנים במפרץ: כשבעל הבית מחליף את סופר-פארם בעצמו – ומה זה אומר על שווי הקניון?
יש בעלי קניונים שמוכנים להתפלל כדי שרשת כמו סופר-פארם תחתום אצלם על חוזה עוגן ארוך טווח. בקניון לב המפרץ (סינמול) בחיפה, קרה השבוע בדיוק ההפך: שופרסל, השולטת בקניון, בחרה שלא לחדש את חוזה השכירות ההיסטורי של ענקית הפארם, ובמקומו תפתח את הסניף ה-99 של Be פארם – רשת הפארם שבבעלותה. על הנייר מדובר בחילופי שוכרים טבעיים, אך במונחים פיננסיים ושמאיים, מדובר בהעברת הון וסיכונים קריטיים מכיס לכיס שצפויה לאתגר את ה-NOI של המתחם.

- בעולם הקמעונאות והנדל"ן המניב, היחסים בין בעל קניון לשוכרי העוגן שלו מתנהלים לרוב תחת שיווי משקל עדין של אינטרסים, שבו כולם מנסים למקסם פדיונות מבלי לזעזע את הספינה. אך הדרמה השבוע בקניון לב המפרץ בחיפה (הסינמול) מבהירה מה קורה כשבעל הבית מחליט לטרוף את הקלפים ולפעול כקבוצה אופרטיבית אינטגרטיבית. שופרסל, השולטת בקניון, סירבה להאריך את חוזה השכירות של סופר-פארם – שנחשבת לעוגן כמעט בלתי פגיע במרכזי קניות – כדי לפנות מקום לרשת Be פארם הפרטית שלה, המונה כעת 99 סניפים. המהלך של האחים אמיר, שרק לאחרונה שקלו להיפטר מהרשת המפסידה ובסוף בחרו להרחיבה, הוא מפגן כוח אדיר. אלא שלפני שחוגגים "סינרגיה", שמאים ואנליסטים שואלים שאלה פשוטה: האם מדובר בהעלאת ערך חכמה או בהעברת כסף וסיכונים מכיס אחד לכיס השני של אותו המכנס?
כשדמי השכירות עוברים מכיס לכיס
על הנייר, אפשר להציג את המהלך כ"עוד חוזה": חנות פארם יצאה, חנות פארם נכנסה, והקניון ממשיך לגבות שכירות. בפועל המתמטיקה שונה לגמרי.
כשסופר-פארם שילמה שכירות, הכסף הגיע מבחוץ, מגוף שהסיכון העסקי שלו לא נח על שופרסל. כש-Be פארם תשלם, ברמת הקבוצה זה בעיקר העברה בין שני כיסים של אותו מכנס. בשורה המאוחדת שכירות פנימית מתקזזת. מה שבאמת יקבע את התוצאה הוא דבר אחד: האם הסניף הזה ירוויח.
- לפני: הכנסה קבועה משוכר עוגן חיצוני, והסיכון התפעולי אצל השוכר.
- אחרי: הכנסה שתלויה בביצועי רשת שהוגדרה מפסידה, והסיכון כולו בבית.
מבחינת בעל נכס טהור זה הימור. מבחינת קמעונאי שמחפש סניפים במיקומים מוכחים זה מהלך הגיוני: הוא מקבל עמדה בקניון ותיק בלי להתחרות על השטח מול משכיר זר.
מה שלא נאמר: השטח, החוזה והשותפים
כאן מתחיל החלק המעניין, כי הנתונים הקריטיים פשוט לא פורסמו:
- כמה מ"ר משתרעת החנות, ומה גובה דמי השכירות ש-Be תשלם.
- האם התנאים זהים לשוק, או שהוגדרה לה הנחת "בן בית".
- האם יש בקניון בעלי מניות מיעוט, שהכנסתם תלויה כעת בשוכר קשור ולא בשוכר חיצוני.
בלי המספרים האלה אי אפשר לדעת אם שווי הנכס נשמר, נשחק או רק עבר מסעיף "נדל"ן" לסעיף "קמעונאות". מכפילי שווי של קניון נשענים על איכות השוכרים. עוגן כמו סופר-פארם, עם חוזה ארוך, עשוי להיות מתומחר אחרת מרשת שבעליה עצמם שקלו למכור אותה.
וגם לשוכרים האחרים יש מה ללמוד מזה: כשבעל הקניון הוא גם קמעונאי, חידוש חוזה כבר לא תלוי רק בתשלום בזמן.
איפה זה פוגש את המאגר
כדי למקם את המהלך, בדקנו את הנכסים המסחריים בחיפה. ב7 נכסי מסחר למכירה בחיפה החציון עומד על 16,364 ₪ למ"ר, כ-14% מתחת לחציון של 198 נכסי המסחר למכירה בכל הארץ (18,966 ₪ למ"ר). בשכירות התמונה שונה: ב9 נכסי מסחר להשכרה בחיפה החציון הוא 60 ₪ למ"ר בחודש, בדיוק כמו ב240 נכסי המסחר להשכרה בארץ.
חישוב גס: 60 ₪ כפול 12 חודשים, חלקי 16,364 ₪, מגלם תשואה ברוטו של כ-4.4% בחיפה, לעומת כ-3.8% בממוצע הארצי. זהירות: מדובר בחציונים של מדגמים שונים, לא בנכסים זהים. ובכל זאת התמונה עקבית. מסחר בחיפה נקנה בזול יותר ומושכר באותו מחיר, ולכן איכות השוכר שווה כאן הרבה. הפער בתשואה תלוי ביציבות ההכנסה.
נכסים מהמאגר
- נכס מניב מושכר לקופ"ח ומסחר בשדרות ההסתדרות: 2,900 מ"ר ב-55 מיליון ₪, כ-18,966 ₪ למ"ר, מעל החציון העירוני. זו בדיוק הפרמיה על שוכר מוסדי.
- נכס מסחרי בקרית אליעזר עם שוכר איכותי: 340 מ"ר ב-5.8 מיליון ₪, כ-17,059 ₪ למ"ר.
- מתחם מסחר ותעסוקה בנמל חיפה: 30,000 מ"ר ב-195 מיליון ₪, כ-6,500 ₪ למ"ר. בסדר גודל כזה החלוקה הפשוטה מטעה, כי מדובר בתמהיל שימושים ולא בחנות.
בשורה התחתונה:ס
שופרסל ויתרה על שוכר חיצוני חזק כדי לתת במה לרשת שלה. אם Be פארם תצליח בלב המפרץ, הקבוצה תרוויח פעמיים, כבעלת הנכס וכקמעונאית. אם לא, מגיעים לשאלה שאף אחד עוד לא ענה עליה: כמה שווה קניון שהעוגן שלו הוא גם בעל הבית?



