יחד איתכם, עקבנו מקרוב וסיקרנו בהרחבה את כל נושא "קרן הארנונה", שיכול לשנות משמעותית את פני הנדל"ן המסחרי בישראל (ראו: "הלאמת הארנונה: האם המשקיעים ייצאו מורווחים?", "קרן הארנונה: החגיגה נמשכת" ו"קרן הארנונה: הסוף מגיע?"). כעת, בשוך הסערה, יצאנו לסגור עבורכם את הפינות האחרונות:
תקציר הפרקים הקודמים:
בחוק ההסדרים שהעבירה הממשלה נקבע כי תקום קרן ממשלתית בשם "קרן הארנונה". מטרתה של קרן זו היא לעודד את ראשי הרשויות המקומיות להשקיע יותר בבניית שטחי מגורים מאשר בבניית שטחי מסחר ותעשייה. הדרך שבה הקרן עושה זאת היא מעניינת ושנויה במחלוקת:
ככל שהרשות המקומית תרוויח יותר מארנונה עסקית, כך היא תעביר אחוזים גבוהים יותר מסך הארנונה המצטברת לטובת אותה קרן, והכספים שיצטברו בקרן יחולקו בחזרה לרשויות המקומיות על בסיס כמות ההיתרים לבניית יחידות דיור שהן יוציאו. בכך, הממשלה מנסה לצמצם את משבר הדיור על ידי עידוד הרשויות לבנות יותר פרויקטים למגורים ופחות פרויקטים למסחר ולתעסוקה.
קרן הארנונה לא עברה לכולם חלק בגרון. הרשויות החזקות ומרכז השלטון המקומי התחילו בזעקות על "שוד הקופה הציבורית", הכריזו על סדרת שביתות שדעכו לאחר זמן קצר, ועתרו לבג"ץ בעניין. במהלך סדרת הדיונים בין הרשויות המקומיות לממשלה הסכימה זו האחרונה לצמצם את היקף הקרן, אך אותן רשויות חזקות סירבו לשתף פעולה ועברו לטעון כי הצעד של הממשלה הוא פוליטי ונועד לחזק את הערים החרדיות ואת ההתיישבות ביהודה ושומרון.
מה השתנה בחודש האחרון?
מרכז השלטון המקומי בראשות חיים ביבס ו'פורום ה-15' המאגד את הערים הגדולות, ניסו לעשות ככל שביכולתם כדי למנוע את העברתו של החוק, בין היתר באמצעות הפגנות, השבתת המשק, ראיונות לוחמניים בכל כלי התקשורת שששו לתת במה לכל ראש רשות שמעוניין ליצור לעצמו קצת כותרות ויחסי ציבור לקראת הבחירות המוניציפאליות המתקרבות, ולבסוף באמצעות ההאשמות פופוליסטיות וחסרות בסיס על כך שהחוק נועד לתעדף מגזרים מסוימים.
בממשלה ובמשרד האוצר ניסו להגיע להסכמות עם ראשי הרשויות, ולמרות לאחר שאלו סירבו לכל הסדר – בחרה הממשלה לצמצם את היקף הקרן, ולאחר מכן החוק עבר בוועדת הכספים, בוועדת השרים לענייני חקיקה ובמליאת הכנסת. כעת, לאחר מעבר החוק, לראשי הרשויות לא נותר אלא לפנות למעוזם האחרון – בג"ץ.
עתירה ראשונה הוגשה לבג"ץ ב-31 במאי, על ידי מפלגת 'העבודה' (שעשתה זאת, כמובן, ממניעים ענייניים ולא פוליטיים) וראשי הרשויות המתנגדים לחוק. עתירה נוספת הוגשה ב-9 ביולי, על ידי מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי, בבקשה להוציא צו על תנאי לביטול חוק זה. ובלשונו של חיים ביבס: "הרשויות המקומיות לא יוכלו לשתף פעולה עם חוק שוד הארנונה שהעבירה הממשלה. נעשה הכל כדי להילחם בחוק בבית המשפט. בסופו של דבר לא נעביר שום תקציב לקרן של משרד האוצר".
"אחרי שישקע האבק, יגידו 'איך היינו בלי זה'"
אחד מאלו שיצאו להגנת החוק היה צחי דוד, סגן ראש אגף תקציבים במשרד האוצר, שבראיון מורחב לגלובס סיפר: "לשלטון המקומי יש כבר הרבה מאוד שנים DNA שאומר 'אם הממשלה רוצה לעשות משהו שהוא טוב רק לחלק מאיתנו, אלה שרע להם ידברו על זה, ואלה שטוב להם ישבו בשקט'. ברור לך שהצעה כזאת לא הייתה עוברת אם לא הייתה זוכה לתמיכה של ראשי רשויות. גם המערכת הפוליטית הבינה את זה ולא מאוד התרגשה. לא שינינו את כללי המשחק בשלטון המקומי הרבה מאוד זמן, עשרות שנים".
כמו כן הוסיף: "מה שקצת מתסכל זה מה שקרה בסוף. הגענו לסיכום עם ראשי השלטון המקומי, התפשרנו על המודל, ישבנו שלוש־ארבע שעות עם הייעוץ המשפטי שלהם, הצגנו את ההסכמות ביום חמישי בערב בוועדת הכספים, וביום ראשון הם הגיעו לוועדה ואמרו שלא היה כלום. השלטון המקומי צריך טיפה ביקורת עצמית. צריך להבין שהיום יש 15 עד 25 רשויות עצמאיות, שלא נסמכות על שולחן הממשלה. אחרי קרן הארנונה, המספר הזה יגדל ל־50, 60 ו־70 רשויות. עצמאות השלטון המקומי תתחזק בעקבות הקרן".
דוד סיים וסיכם: "אני מניח שכמו הרבה מאוד רפורמות אחרות, אחרי שישקע האבק, יגידו 'איך היינו בלי זה'. לא הגיוני ליצור פה שתי כלכלות ולהגיד שרשויות שכל חטאן שהוא שבנו למגורים צריכות להישען יותר ויותר על הממשלה. קרן הארנונה היא אחת הרפורמות המוצלחות שהעברנו בשנים האחרונות, והיא תוכיח את עצמה בשינוי התמריצים בין דיור לתעסוקה ויצירת יותר שוויון בין פריפריה למרכז. צריך להתייחס לתעסוקה במרכז קצת כמו למשאב טבע, כמו שלוקחים ממאגר תמר ומחלקים לכולם. הייחוד של המרכז הוא שיש בו כל-כך הרבה ריכוז של תעסוקה – שהוא סוג של "משאב טבע" שניתן לחלק".
מולו, עמד ראש עיריית הוד השרון האמידה, אמיר כוכבי, שאמר: "אנחנו רואים פה ניסיון בוטה, גס ואלים של משרד האוצר לייצר לעצמו, ולא לרשויות חלשות, קופה שכל כולה נלקחת מהשוטף של התושבות והתושבים שלנו. אין שום בעיה לייצר מתווה אמיתי שבו הכנסות שאינן מהשוטף העירוני יחולקו בין כל מיני רשויות, אפשר לעשות מהלכים שייצרו צדק חלוקתי, אבל לא המהלך הזה. אנחנו למודי ניסיון מקרנות של הממשלה שלוקחות כסף מרשויות מקומיות ולא מחזירות שקל".