מאז שכתבנו לפני שבועיים את הכתבה הקודמת על הלאמת הארנונה, הבלגן רק הלך והתמשך. חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, הכריז כי הרשויות המקומיות ישביתו את שירותיהן בשבוע הקרוב, אך זכה להיענות חלקית בלבד. וועדת הכספים אישרה אתמול (15 במאי 2023) את סעיף קרן הארנונה בחוק ההסדרים, והחגיגה נמשכת. הנה קצת סדר בבלגן:
תקציר הפרקים הקודמים:
בחוק ההסדרים שמגישה הממשלה, נמצא סעיף המכריז על הקמתה של קרן הארנונה. קרן זו מיועדת לעידוד ראשי הרשויות המקומיות להשקיע בבניית דירות למגורים במקום השקעה באזורי תעסוקה ומסחר, ועושה זאת בדרך שנויה במחלוקת.
על פי החוק, ככל שרשות המקומית תרוויח יותר מארנונה עסקית, כך היא תעביר אחוזים גבוהים יותר מסך הארנונה הזו לטובת קרן הארנונה, שתהיה בהשגחת משרד האוצר. לא מדובר על הרווחים הקיימים, אלא רק על רווחים עתידיים מהגידול העתידי בארנונה העסקית.
כספי הארנונה העסקית שיצטברו בקרן יחולקו בין הרשויות המקומיות על בסיס כמות ההיתרים לבניית יחידות דיור שהן יפיקו. בכך, הממשלה בעצם מעודדת את הרשויות המקומיות לבנות יותר פרויקטים למגורים ופחות פרויקטים למסחר ותעסוקה, על מנת לצמצם את משבר הדיור.
הסעיף הזה, שהזיז את הגבינה של הרשויות העשירות, עורר מהומה רבתי, ובהובלת פורום ה-15 – מרכז השלטון המקומי הכריז על סדרת שביתות. הרשויות החלשות, מאידך, הביעו תמיכה במהלך, שיפצה אותם על כך שהרשויות העשירות "גונבות" מהן את התעסוקה של התושבים המקומיים.
מה השתנה בשבועיים האחרונים?
הממשלה קשובה, אך ממשיכה בתהליך:
הדיונים הסוערים בוועדת הכספים נמשכו. הממשלה דחפה קדימה את התהליך, אבל גם הלכה לקראת ראשי הרשויות: ההצעה המקורית של משרד האוצר שונתה משמעותית, כך ששיעורי ההפרשה של הרשויות לטובת הקרן הופחתו. החוק קובע ארבע מדרגות הפרשה אפשריות, ובהן היה השינוי המרכזי: במדרגה הגבוהה ביותר ההפרשה הופחתה מהפרשת 49% מהארנונה העסקית ל-28% בלבד, והמדרגות הבאות הופחתו מ-35% ל-20%, מ-20% ל-15% ומ-10% ל-7.5%. בנוסף, נקבע שהיקף הארנונה העסקית לנפש הוא זה שיקבע את היקף ההפרשה, שרשויות בפריפריה (באר שבע, למשל) יצטרכו להפריש פחות, ובהתאמה – המענק שתתן הקרן עבור כל יחידת דיור פחת מ-2000 ₪ ל-1850 ₪.
האשמה נוספת שהטיחו ראשי הרשויות העשירות בממשלה היא שמשרד האוצר יהיה זה שינהל את הקרן ויתן לרשויות העניות רק חלק מההפרשה המדוברת. גם בנוגע לכך החליטה הממשלה להתגמש: נקבע כי הקרן תהיה גוף עצמאי בשליטת השלטון המקומי ובמנותק מקופת המדינה, הוסכם כי יו"ר הקרן יהיה יו"ר השלטון המקומי וכי נציג הציבור במועצת הקרן יהיה נציג מוסכם בין הממשלה לשלטון המקומי. בנוסף, במידה ויהיו עודפים בקרן, הם יוחזרו לכיס של הרשויות המקומיות, ולא ילכו לקופת האוצר.
השלטון המקומי מסכים, אך מתחרט:
המתווה שהגיעו אליו בוועדת הכספים היה מוסכם על שני הצדדים, האוצר והשלטון המקומי, אך לפתע, בתחילת השבוע, עשה חיים ביבס סיבוב של 180 מעלות והחליט לשבור את כל הכלים ולהשבית את השלטון המקומי.
יאיר לפיד האשים את הממשלה בכך שהיא שודדת הקופה הציבורית, אך שכח שהוא היה הראשון שהעלה את הרעיון של קרן הארנונה, בעת שהיה שר האוצר ב-2014; מירב מיכאלי הגדילה לעשות וקבעה כי הממשלה רוצה לשדוד את הציבור כדי להעביר את הכסף שלו להתנחלויות ו"לטפח ניוון ובטלה", תוך שהיא שוכחת שהיא מנהיגת מפלגה סוציאליסטית, שאמורה לתמוך ברשויות החלשות, אך ועדת הכספים החליטה לאשר את המתווה למרות רעשי הרקע.
אז מי צודק?
כמו כמעט בכל מריבה, אין מישהו שצודק לחלוטין, אבל כאשר רואים את האליטה העשירה עומדת על רגליה האחוריות כדי למנוע את העברת החוק – נשאיר את הדברים לשיקולכם.