מבטלים דירות, בונים משרדים: ההימור הנגדי של עזריאלי במגדל הגבוה בישראל.
כשכל השוק מדבר על עודף משרדים והמרת תעסוקה למגורים, קבוצת עזריאלי עושה בדיוק את ההפך ומורידה מהתכנון כ-300 דירות במגדל הספירלה בתל אביב לטובת משרדים. צללנו למספרים כדי להבין את ההיגיון הכלכלי שמאחורי העדפת התזרים השוטף על פני מכירת יוקרה חד-פעמית.

על הנייר, כאשר כל ענף הנדל"ן סוער סביב עודף משרדים זמין ועל יזמים שממהרים לבקש המרות ייעוד מתעסוקה למגורים, קבוצת עזריאלי בוחרת ללכת נגד הזרם ובמלוא הכוח. כ-300 דירות יוקרה שתוכננו בקפידה במגדל הספירלה בתל אביב יורדות לחלוטין שולחן התכנון, והשטח העצום שלהן מוסב ישירות למשרדים. מדובר במהלך דרמטי בפרויקט דגל — מגדל בן 91 הקומות המיועד להפוך לגבוה בישראל — שבו הדירות נועדו להתפרס מהקומה העשירית ומעלה. השאלה המרכזית שמרחפת מעל המהלך ברורה: האם אחת מחברות הנדל"ן המניב הגדולות במשק מעריכה שהמשבר בשוק המגורים חמור ועמוק יותר מזה של שוק המשרדים, ומה בדיוק ייבנה שם במקום?
הימור נגד הזרם, או פשוט חשבון קר?
חברה כמו עזריאלי חיה מתזרים של שכירות. דירה נמכרת פעם אחת, ואילו משרד מניב שכר דירה כל חודש. מנקודת מבט של גוף מניב, הסטה של שטחים ממכירה להשכרה עשויה לשקף העדפה לנכס שנשאר במאזן ומייצר הכנסה שוטפת, ולא בהכרח קביעה שהמשרדים "חזרו".
אבל כאן צריך לעצור. הדיווח שבידינו אינו מפרט את הנימוקים הרשמיים, את היקף השטח שמומר, את לוחות הזמנים או את מצב האישורים התכנוניים. בלי הנתונים האלה אי אפשר לומר כמה מ"ר משרדים נוספים יגיעו לשוק התל אביבי, וגם לא לחשב את שווי ההמרה.
המתמטיקה החסרה: כמה מ"ר זה בכלל?
300 דירות זה מספר שמרשים בכותרת, אבל לא מתורגם ישירות למטרים. לשם המחשה בלבד: אם נניח שטח ממוצע של 100 מ"ר לדירה (זו הנחה שלנו ולא נתון מהדיווח), מדובר בסדר גודל של כ-30 אלף מ"ר. זה שטח שהיה נכנס לשוק המשרדים במקום לשוק הדירות. ההנחה הזו מטעה במכוון בשני כיוונים. מצד אחד, דירות יוקרה במגדל כזה עשויות להיות גדולות יותר. מצד שני, מגורים ומשרדים מנצלים את הקומה אחרת: יש הבדלים בליבות, במעליות, בחניה ובשטחים משותפים.
מי שמחזיק היום משרדים בתל אביב צריך לשאול שאלה אחת: האם עוד עשרות אלפי מ"ר בפרויקט דגל ילחצו על דמי השכירות באזור? התשובה תלויה במועד המסירה, והוא לא פורסם.
מה המאגר אומר על שוק המשרדים?
במאגר של מניבים רשומים כרגע 402 משרדים למכירה. המחיר החציוני הוא כ-4.67 מיליון ₪, חציון של 12,000 ₪ למ"ר ושטח חציוני של 353 מ"ר. לצידם עומדים 521 משרדים להשכרה, עם חציון של 60 ₪ למ"ר לחודש ושטח חציוני של 262 מ"ר.
חישוב גס: 60 ₪ כפול 12 חודשים נותן 720 ₪ בשנה למ"ר. ביחס ל-12,000 ₪ למ"ר, זו תשואה ברוטו של כ-6%. ההסתייגות חשובה: מדובר בשני מדגמים שונים של נכסים, ללא הוצאות, ללא חוב וללא תקופות ריקות. זה מצפן ולא מחשבון. ובכל זאת, הוא מסביר למה גוף מניב עשוי להעדיף תזרים חודשי.
ומה קורה בתל אביב? נכס מניב במיקום אסטרטגי בעיר, בשטח 1,600 מ"ר, מוצע ב-85 מיליון ₪. זה כ-53,125 ₪ למ"ר, יותר מפי 4 מהחציון הארצי. לעומתו, משרד בחולון מוצע בכ-14,000 ₪ למ"ר, ובראש העין המחיר הוא כ-8,800 ₪ למ"ר. הפער הזה הוא כל הסיפור: הפרמיה התל אביבית היא מה שמצדיק את ההימור של עזריאלי, אם היא תחזיק מעמד.
נכסים מהמאגר:
- נכס מניב במיקום אסטרטגי, תל אביב-יפו: 1,600 מ"ר, 85 מיליון ₪
- משרד משופץ ברחוב הכישור, חולון: 260 מ"ר, 3.64 מיליון ₪
- משרדים חדשים בראש העין: 100 מ"ר, 880 אלף ₪
בשורה התחתונה
עזריאלי לא מכריזה כאן על ניצחון המשרדים. היא מגדרת חשיפה, ובוחרת בתזרים על פני מכירה חד-פעמית. לבעלי משרדים בתל אביב יש סיבה לעקוב: היצע נוסף בפרויקט דגל עשוי להציב רף מחירים חדש, כלפי מעלה או כלפי מטה. השאלה הפתוחה היא כמה מ"ר ייכנסו לשוק ומתי. עד שעזריאלי תחשוף את המספרים האלה, כל הערכת שווי היא ניחוש.



