במקום למכור דירות, עזריאלי בוחרת בתזרים: ההימור של 3.3 מיליארד שקל על משרדים במגדל הספירלה.
קבוצת עזריאלי מבטלת את ייעוד המגורים במגדל הספירלה לטובת משרדים, על רקע אתגרים הנדסיים ועיכובים. צללנו למשמעות הכלכלית של המהלך ולסיבה שענקית הנדל"ן מעדיפה מודל תזרימי קבוע על פני רווחי יזמות ממכירת דירות יוקרה.

על הנייר ובשלטי ההדמיות הנוצצים, זה היה אמור להיות מגדל אייקוני המאכלס בתוכו דירות יוקרה. בפועל, שלד הבטון שהולך וצומח מספר עכשיו סיפור שונה לחלוטין. קבוצת עזריאלי הודיעה כי היא מחליפה את שטחי המגורים במשרדים במגדל הספירלה בתל אביב, במסגרת פרויקט דגל שעלותו הכוללת מוערכת ב-3.3 מיליארד שקל. ההחלטה הדרמטית הזו לא נולדה בחלל ריק: היא מגיעה לאחר התמודדות עם שרשרת של אתגרים תכנוניים והנדסיים, כמו גם עיכובים בלוחות הזמנים של הביצוע. כשחברה בסדר גודל מוסדי שכזה משנה ייעוד נדל"ני באמצע הדרך, היא לא עושה זאת משיקולי אסתטיקה — מישהו בהנהלה ישב מול גיליון אקסל והגיע למסקנה החד-משמעית שמשרדים מתאימים פיננסית ותפעולית לנכס המורכב הזה הרבה יותר מדירות.
3.3 מיליארד, אבל על כמה מטרים?
הנתון הבולט בדיווח הוא העלות. הנתון החסר הוא השטח. בלי מספר המטרים שעוברים ממגורים למשרדים, ובלי השטח הכולל של המגדל, אי אפשר לחשב עלות למ"ר. ממילא אי אפשר לדעת אם הפרויקט מחושב נכון או נמתח מעבר לגבול.
אפשר לעשות בכל זאת תרגיל מחשבתי, עם כוכבית גדולה. לפי מאגר מניבים, המחיר החציוני למ"ר במשרדים למכירה הוא 12,000 ₪. בקצב הזה, 3.3 מיליארד שקל היו קונים כ-275 אלף מ"ר. המספר הזה מטעה, ובכוונה: החציון הארצי כולל משרדים בפריפריה ובניינים ישנים, ולא מגדל ייחודי בלב תל אביב. כמו כן, עלות פרויקט כוללת קרקע, הנדסה, מימון ועיכובים, ולא רק מטרים מוגמרים. מה שהתרגיל כן ממחיש הוא את סדר הגודל של ההימור.
למה דווקא משרדים, ולמה דווקא עכשיו?
הדיווח מצביע על שני מניעים: מורכבות תכנונית והנדסית, ועיכובים. כאן הפרשנות שלנו מתחילה. דירות במגדל דורשות תשתיות פרטניות לכל יחידה, מרפסות, מערכות נפרדות ופתרונות מיגון לכל דירה. במבנה בעל גיאומטריה מורכבת, כל דרישה כזו עשויה להפוך לכאב ראש הנדסי. קומות משרדים פתוחות סלחניות יותר.
יש גם היגיון פיננסי. דירות נמכרות פעם אחת. משרדים מושכרים ומייצרים תזרים לאורך שנים, בדיוק המודל שעזריאלי בנויה עליו. מצד שני, הנתון הקריטי חסר גם כאן: לא פורסמו שכר הדירה הצפוי, שיעור התפוסה המתוכנן או מועד האכלוס המעודכן. בלעדיהם, ההחלטה משקפת לכאורה אמון בשוק המשרדים התל-אביבי, אבל אי אפשר לבחון אותה במספרים.
מה המאגר אומר על ההימור?
במאגר מניבים יש כרגע 402 משרדים למכירה. המחיר החציוני הוא 4.67 מיליון ₪ והשטח החציוני הוא 353 מ"ר. עלות הספירלה שווה בערך ל-707 משרדים חציוניים כאלה. בצד ההשכרה יש 521 משרדים להשכרה, בחציון של 60 ₪ למ"ר בחודש, כלומר 720 ₪ למ"ר בשנה. אם מצליבים את שני החציונים, מתקבלת תשואה ברוטו גסה של כ-6%. זו נקודת ייחוס ארצית, לא תחזית לספירלה.
הפער בתוך תל אביב מחדד את התמונה. נכס מניב בעיר שמוצע במאגר, 1,600 מ"ר ב-85 מיליון ₪, משקף כ-53 אלף ₪ למ"ר. זה פי ארבעה וחצי מהחציון הארצי. מי שמחזיק משרד בתל אביב יכול לקרוא את מהלך עזריאלי כסימן לאמון במיקום. מי שמחזיק משרד בפריפריה צריך לזכור שההיצע במרכז עומד לגדול.
נכסים מהמאגר:
- נכס מניב במיקום אסטרטגי, תל אביב-יפו: 1,600 מ"ר, 85 מיליון ₪ (כ-53,125 ₪ למ"ר)
- משרד משופץ בחולון, אזור הכישור: 260 מ"ר, 3.64 מיליון ₪ (14,000 ₪ למ"ר)
- משרדים חדשים בראש העין: 100 מ"ר, 880 אלף ₪ (8,800 ₪ למ"ר)
בשורה התחתונה:
עזריאלי לא ויתרה על הספירלה. היא בחרה במוצר שהיא מכירה הכי טוב. ההחלטה מקטינה לכאורה סיכון הנדסי, ומגדילה את החשיפה לשוק המשרדים בתל אביב. השאלה הפתוחה היא כמה מטרים עוברים, באיזה מחיר ומתי. עד שהנתונים האלה יפורסמו, 3.3 מיליארד השקלים נשארים מספר גדול בלי מכנה.



