מכרז תעשייה על עיוור: רמ"י מוכרת קרקע בבני שמעון – אבל מסתירה את המספרים שעושים את הכסף
מכרז 220/2026 של רשות מקרקעי ישראל מציע קרקע לתעשייה במועצה האזורית בני שמעון עם מועד סגירה רחוק בתחילת 2027. אלא שהפרסום הראשוני משמיט לחלוטין את שטח המגרשים, מחיר המינימום וזכויות הבנייה. בניית מודל פיננסי בתנאים כאלה היא הימור מסוכן, במיוחד כשהוצאות הפיתוח הפריפריאליות לוטות בערפל.

לנסות לתמחר מכרז קרקע ללא מחיר מינימום, שטח או מסה מבונה, זה בדיוק כמו לנסות לרכוש נכס שמפורסם ללא כתובת וללא מידות: יש המון מקום לדמיון, אבל אפס מקום לאקסל הפיננסי. מכרז רמ"י 220/2026 לייעוד תעשייה במועצה האזורית בני שמעון עלה לאוויר בסטטוס "מפורסם" כשהוא נושא תאריך סגירה רחוק ונוח (25.1.2027), אך מעבר לכך – דממה דקה. עבור יזמי תעשייה, לוגיסטיקה ואחסנה, הייעוד היבש אינו מספיק; מה שמכריע אם קיימת כאן הזדמנות עסקית פנומנלית או מלכודת תזרימית, הם בדיוק המספרים שהמדינה בחרה בינתיים להשאיר במגירה.
החורים השחורים: חמישה נעלמים בדרך למחשבון
לפני שיזם סביר מניח מעטפה בתיבת המכרזים, הוא חייב להזין לתוך המודל הכלכלי שלו חמישה פרמטרים שנעדרים לחלוטין מהפרסום הנוכחי:
1. שטח המגרש: בלעדיו, המתמטיקה קורסת כבר בשלב הראשון, שכן לא ניתן לגזור מחיר למ"ר – המדד היחיד שמאפשר השוואת תפוחים לתפוחים מול עסקאות אחרות.
2. זכויות בנייה: בתעשייה, מ"ר קרקע ומ"ר בנוי הם שני יקומים מקבילים. מגרש בעל אחוזי בנייה נמוכים עשוי להתגלות כיקר להחריד, גם אם תג המחיר הכולל שלו נראה מזמין.
3. מחיר מינימום ושומה: זוהי רצפת החשיפה ההונית שממנה גוזרים את צורכי המימון.
4. הוצאות פיתוח: מוקש פריפריאלי מוכר. בקרקעות תעשייה בדרום, הפיתוח עלול להוות רכיב אגרסיבי מהעלות הכוללת ולהפוך זכייה "זולה" לבור ללא תחתית.
5. הטבות אזור: היעדר מידע על סבסוד פיתוח או מסלולי הטבות הופך את כדאיות העסקה לסימן שאלה.
ומה אומר השוק? מספרים מהמאגר
כדי שיהיה עם מה להשוות כשהחוברת תגיע, הנה תמונת המצב במאגר מניבים. ב-378 קרקעות למכירה ברחבי הארץ, המחיר החציוני עומד על 18 מיליון ₪, החציון למ"ר הוא 5,577 ₪ והשטח החציוני הוא 3,800 מ"ר.
חשבון מהיר: מגרש בגודל החציוני, במחיר החציוני למ"ר, מגיע לכ-21.2 מיליון ₪. זה קצת יותר מהחציון הכולל, ואין כאן סתירה. חציונים לא מוכפלים זה בזה, והם מתארים נכסים שונים.
צריך גם לזכור שהטווח במאגר נמתח מ-100 ₪ ועד 1.4 מיליארד ₪. כלומר, יש בו מודעות עם מחיר סמלי ויש בו עסקאות ענק. לכן החציון הוא נקודת ייחוס, לא מחירון. בצד ההשכרה יש כרגע קרקע אחת בלבד להשכרה: 10,700 מ"ר ב-160,500 ₪, כלומר כ-15 ₪ למ"ר. מנכס בודד אי אפשר להסיק מגמה.
נכסים מהמאגר
- מגרש לתעשייה בבית שמש: 2,000 מ"ר ב-8.4 מיליון ₪, כלומר כ-4,200 ₪ למ"ר. זה מתחת לחציון הארצי, ומדובר במגרש תעשייה, הנכס הקרוב ביותר באופיו למכרז בבני שמעון.
- שטח עם שני מבנים לשימור בחיפה: 3,750 מ"ר ב-55 מיליון ₪, כלומר כ-14,667 ₪ למ"ר קרקע. אבל יש לו היתר ל-6,000 מ"ר, כך שבחישוב לפי מ"ר בנוי המחיר יורד לכ-9,167 ₪. זו בדיוק הסיבה שזכויות הבנייה במכרז הן הנתון הקריטי.
- שטחים לתעשייה בתרדיון, משגב: 30,000 מ"ר שמוצעים ב-1,000 ₪. המחיר הזה כמעט בוודאות אינו מחיר אמיתי, ומדגים למה חציון מנצח ממוצע.
בשורה התחתונה
בינתיים מכרז 220/2026 הוא בעיקר הודעה שיש קרקע ויש תאריך יעד. הערך האמיתי שלו יתברר רק כשיפורסמו השטח, הזכויות והוצאות הפיתוח.
עד אז, למי שמחזיק קרקע תעשייה בדרום או שוקל להגיש הצעה, יש שני רפים להשוואה: כ-4,200 ₪ למ"ר במגרש התעשייה בבית שמש, ו-5,577 ₪ למ"ר בחציון הארצי. השאלה הפתוחה היא האם רמ"י תתמחר את בני שמעון מתחת לרף הזה, ובכמה.



