5 מיליארד שקל באשקלון: למה עסקת פארק השבבים החדש רחוקה מלהיות סתם עוד עסקת נדל"ן?
בשוק שבו יזמים נאבקים בשיניים על כל דונם של תעשייה ולוגיסטיקה, עסקת ענק אחת מדלגת על התור: קבוצת נדב ב. לוגיסטיקה וקבוצת ההשקעות עוז (Awz) – שבה שותף הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי – ירכשו מרמ"י 67 דונם באשקלון בפטור ממכרז תמורת כ-400 מיליון שקל. המטרה היא הקמת פארק שבבים ודיפ-טק לאומי בהשקעת עתק כוללת של כ-5 מיליארד שקל. אלא שבפרויקט שבו הברזלים והמכונות עולים פי כמה וכמה על הבטון והאדמה, שחקני נדל"ן מסורתיים צריכים לשאול את עצמם: האם מדובר בהזדמנות להשבחת ענק, או בהימור טכנולוגי מורכב?

- בעולם הנדל"ן המניב, מיקומו של מגרש ונגישותו התחבורתית הם אבני היסוד לקביעת שווי ודמי שכירות. אולם, כאשר קבוצת נדב ב. לוגיסטיקה וקבוצת ההשקעות עוז (Awz) – הכוללת בכירים לשעבר במערכת הביטחון כמו הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי – מחליטות לרכוש 67 דונם באשקלון בפטור ממכרז, הן פותחות סרט מז'אנר שונה לחלוטין.
- התוכנית להקמת פארק שבבים ודיפ-טק לאומי, בהשקעה כוללת שתגיע לכ-5 מיליארד שקל, מציבה מודל חסר תקדים שבו הנדל"ן הפיזי הוא רק "כרטיס הכניסה" למגרש המשחקים. בעסקה שכזו, השאלות השמאיות המסורתיות נדחקות הצידה לטובת שקלול מורכב של הספקים חשמליים, חדרים נקיים, ושותפויות טכנולוגיות בינלאומיות.
הקרקע זולה מהמכונות
נפרק את המספרים. מתוך כ-1.5 מיליארד שקל לנדל״ן, כ-400 מיליון הולכים לקרקע. נשארים כ-1.1 מיליארד שקל למבנים עצמם. במילים אחרות, הקרקע מהווה כ-27% מהתקציב הנדל״ני. מבנים ייעודיים לשבבים יקרים במיוחד, כך שהמבנים עשויים להיות הרכיב הכבד יותר.
בתמונה המלאה התמונה מתהפכת. הנדל״ן כולו, קרקע ומבנים, מהווה כ-30% מסך ההשקעה. שבעים האחוזים הנותרים הם ציוד וטכנולוגיה. מבחינת משקיע נדל״ן זו נקודה מהותית: הערך של הנכס הזה עשוי להיות תלוי במה שקורה בתוכו יותר מבמיקום, בגודל או בדמי השכירות.
מה עוד לא נחשף
כאן מתחילות השאלות הפתוחות. בדיווח לא פורסמו שטח הקרקע, היקף זכויות הבנייה ולוח הזמנים. גם חלוקת ההון בין השותפות לא פורטה, וכך גם היקף המימון הבנקאי וזהות שוכר או מפעיל עוגן.
בלי שטח הקרקע אי אפשר לחשב מחיר למ״ר או לדונם. לכן גם אי אפשר לקבוע אם 400 מיליון שקל הם מחיר גבוה או מחיר נוח, במיוחד בעסקה שנעשית בפטור ממכרז. גם תרגיל כיווני מוגבל: אם מחלקים את כ-1.1 מיליארד שקל למבנים בחציון המחיר למ״ר באשקלון במאגר (7,600 ש״ח), מקבלים כ-145 אלף מ״ר. אבל המספר הזה מטעה. חציון השוק משקף נכסים מסחריים ותעשייתיים רגילים, ומבנה ייצור שבבים עולה הרבה יותר לכל מ״ר. השטח הבנוי בפועל עשוי להיות קטן משמעותית.
אשקלון במאגר: עסקה בסדר גודל אחר
הנתונים של מניבים מראים עד כמה העסקה חריגה ביחס לשוק המקומי:
- ב15 נכסים למכירה באשקלון המחיר החציוני הוא 26 מיליון ש״ח. החציון למ״ר עומד על 7,600 ש״ח, והנכס היקר ביותר מוצע ב-78 מיליון ש״ח. הקרקע לבדה שווה פי חמישה מהנכס היקר בעיר ופי 15 מהחציון.
- ב51 נכסי לוגיסטיקה למכירה בכל הארץ החציון למ״ר הוא 11,500 ש״ח, והמחיר הגבוה ביותר הוא 247.5 מיליון ש״ח. גם כאן עסקת הקרקע גבוהה מהנכס היקר ביותר.
- בצד השכירות, 4 נכסי לוגיסטיקה להשכרה באשקלון מתומחרים בחציון של 43 ש״ח למ״ר. זה נמוך מהחציון הארצי של 50 ש״ח למ״ר ב227 נכסי לוגיסטיקה להשכרה. השטח החציוני באשקלון, 12,000 מ״ר, גדול בהרבה מהחציון הארצי של 2,350 מ״ר.
המשמעות לבעלי נכסים בעיר: אשקלון מציעה היום שטחים גדולים במחיר נמוך מהממוצע הארצי. עוגן תעשייתי בהיקף כזה עשוי לייצר ביקוש לספקים, לאחסון ולשירותים בסביבה. זו הערכה, לא נתון, והיא תלויה בכך שהפרויקט אכן יגיע לביצוע.
נכסים מהמאגר
- מבנה אחסנה של 7,200 מ״ר בבית שמש, 82.8 מיליון ש״ח (כ-11,500 ש״ח למ״ר)
- מבנה לוגיסטי של 5,300 מ״ר בבית שמש, 65 מיליון ש״ח
- מחסן לוגיסטי בפארק אפק, ראש העין, 240 מ״ר ב-3.12 מיליון ש״ח
בשורה התחתונה:
מבחינת נדל״ן, זו עסקה שבה הקרקע היא כרטיס הכניסה ולא המנה העיקרית. השאלה המרכזית היא מה יקרה ל-3.5 מיליארד השקלים של הציוד. אם הם יגיעו, אשקלון תקבל עוגן תעשייתי שאין לו מקבילה במאגר. אם לא, יישארו קרקע יקרה ומבנים ייעודיים מאוד. עד שיפורסמו שטח הקרקע, היקף הזכויות ומבנה המימון, קשה לדעת לאיזה תרחיש הפרויקט קרוב יותר.



