818 מיליון שקל ומלון שאי אפשר להזמין בו חדר: הסודות הפיננסיים מאחורי הקמפוס של צ'ק פוינט.
הוועדה המקומית תל אביב אישרה את תוכנית העיצוב למתחם קרמניצקי בביצרון, שנרכש על ידי צ'ק פוינט וישראל קנדה. על הנייר, מדובר בקמפוס תעסוקה שגרתי; בפועל, זהו תמהיל סבוך של מגדלי הייטק, מגורים, מסחר ואירוח פרטי, שמחייב מחשבון שמאות מסוג אחר לחלוטין.

יש חברות שמסתפקות בשכירת קומות במגדל משרדים, ויש חברות, כמו צ'ק פוינט, שבונות לעצמן עיר קטנה — כזו שכוללת אפילו בית מלון פרטי שאי אפשר להזמין בו חדר. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה לאחרונה את תוכנית העיצוב של מתחם קרמניצקי בשכונת ביצרון המתפתחת, עתודת קרקע שנרכשה בעסקת ענק בידי צ'ק פוינט וישראל קנדה תמורת 818 מיליון שקל. על הנייר התכנוני זה מוגדר כקמפוס תעסוקה; בפועל זהו מיקרו-קוסמוס אורבני המשלב הייטק, מגורים, מסחר ואירוח, תמהיל שמחייב שימוש זהיר במחשבון ולא רק התפעלות מהדמיות אדריכליות נוצצות.
מה נכנס לתוך 818 מיליון שקל
הרשימה ארוכה:
- שני מגדלים בני כ-40 קומות
- 302 יחידות דיור
- כ-3,120 מ"ר למסחר
- מבנה היסטורי לשימור, שישולב במתחם התעסוקה
- מרכז סייבר, חוות שרתים, מעבדות ומרכז מבקרים
- שתי קומות מלונאות לאורחי החברה בלבד
הסעיף האחרון הוא המעניין. מלונאות סגורה לא מייצרת הכנסה מהשוק החופשי. היא כלי תפעולי: לינה ללקוחות, לשותפים ולעובדים מחו"ל. מבחינת שמאי, אלה מטרים שקשה לתמחר לפי תפוסה ומחיר ללילה, כי אין להם לא תפוסה ציבורית ולא מחיר ללילה.
המחשבון שנתקע באמצע
הפיתוי הראשון הוא לחלק: 818 מיליון שקל ל-302 דירות נותנים כ-2.7 מיליון שקל ליחידה, רק על הקרקע. אבל המספר הזה מטעה מאוד. הסכום כולל גם את זכויות התעסוקה, המסחר, המלונאות והמבנה לשימור. העמסת כל המחיר על הדירות מעוותת את התמונה לגמרי.
החישוב הנכון הוא מחיר למ"ר בנוי לכל שימוש. וכאן מתחילה הבעיה: הנתונים שפורסמו לא כוללים את היקף שטחי המשרדים, את סך זכויות הבנייה, את שטח המגרש או את חלוקת הבעלות בין צ'ק פוינט לישראל קנדה. גם עלויות השימור לא פורסמו, והן עלולות להיות משמעותיות. בלי הנתונים האלה אי אפשר לקבוע אם 818 מיליון שקל משקפים מחיר מלא, מחיר הוגן או הנחה. מה שכן אפשר לומר: זו לא עסקת קרקע רגילה. זו קרקע שמחיר חלק ממנה נקבע לפי צורכי משתמש קצה ולא לפי שוק.
מה המאגר אומר על הסכום הזה
כדי לתת לסכום פרופורציה, הנה השוואה מהמאגר. ב-62 משרדים למכירה בתל אביב-יפו המחיר החציוני הוא 23,074 ₪ למ"ר. בחלוקה פשוטה, 818 מיליון שקל שווים לכ-35,450 מ"ר משרדים מוכנים במחיר החציוני של העיר. במילים אחרות, כ-156 משרדים במחיר החציוני של 5.25 מיליון שקל. וזה רק מחיר הקרקע, לפני שנוצק בטון אחד.
לשם השוואה, ב-403 משרדים למכירה בכל הארץ החציון עומד על 11,731 ₪ למ"ר. כלומר, משרד בתל אביב נמכר כמעט פי שניים מהממוצע הארצי. זה בדיוק הפער שמסביר למה חברה גלובלית מוכנה לשלם על קרקע עירונית ולא לברוח לפריפריה. בצד ההשכרה, ב-239 נכסים להשכרה בתל אביב-יפו החציון הוא 42 ₪ למ"ר לחודש. מי שמחזיק משרד באזור ביצרון ודרך השלום צריך לשאול: האם קמפוס בגודל כזה יוסיף ביקוש היקפי, או ייקח שוכרים מהשוק? ההערכה שלנו: בטווח הקצר, ככל הנראה ביקוש. בטווח הארוך זה תלוי במשהו שעדיין לא ידוע, כמה מ"ר משרדים צ'ק פוינט תשאיר לעצמה וכמה, אם בכלל, יוצעו לשוק.
נכסים מהמאגר:
- משרד למכירה בדרך מנחם בגין: 14 מ"ר ב-360,000 ₪, כ-25,700 ₪ למ"ר
- לופט 155 מ"ר ברחוב לבנדה 28: 2,320,000 ₪, כ-15,000 ₪ למ"ר, הרבה מתחת לחציון העירוני
- משרד 12 מ"ר במגדל WE: 270,000 ₪, כ-22,500 ₪ למ"ר
בשורה התחתונה:
הקמפוס בביצרון הוא עסקה שבה משתמש הקצה הוא גם הקונה, ולכן חלק מהשווי שלו לא נמדד בשוק. 302 דירות ו-3,120 מ"ר מסחר הם החלק הסחיר. מרכז הסייבר, חוות השרתים והמלון הסגור הם החלק האסטרטגי. השאלה הפתוחה למשקיעים בסביבה היא היקף שטחי המשרדים. עד שהמספר הזה יפורסם, 818 מיליון שקל יישארו כותרת יותר מאשר מחיר מוסבר.



