צ'ק פתוח ב-120 מיליון שקל: העסקה הנוצצת במגדל דניאל משאירה את המשקיעים בחושך
יזם הייטק יהודי-צרפתי רכש שתי קומות במגדל היוקרה של קבוצת יוסי אברהמי בתל אביב. על פניו – איתות אמון של ההון הזר בשוק המשרדים הישראלי, דווקא בתקופה מאתגרת. בפועל – היעדר נתוני שטח, חניות ומצב גמר הופך את העסקה לקופסה שחורה שבלתי אפשרי לגזור ממנה שווי אנליטי אמיתי למ"ר.

בתקופה שבה שוק המשרדים התל-אביבי סופג מהלומות של ריבית גבוהה, עודף היצע מתוכנן ואתגרי מימון, עסקת מגדל דניאל נשמעת כמו צפירת הרגעה מושלמת: יזם הייטק תושב פריז שולף מכיסו 120 מיליון שקל ומניח אותם על שתי קומות משרדים בפרויקט החדש של קבוצת יוסי אברהמי. הכותרות חוגגות את שובו של ההון הזר, אבל עבור השמאי או המשקיע המקומי – הכותרת הזו שווה בדיוק כמו מאזן ללא שורת רווח. בענף הנדל"ן המניב, תג מחיר מפלצתי ללא חלוקה ברורה למטרים אינו מעיד בהכרח על התחזקות השוק, אלא מייצר ערפל תמחורי שדורש מתמטיקה הפוכה כדי להבין מי גזר כאן קופון.
60 מיליון לקומה — ומה עוד לא ידוע
החשבון הראשון פשוט: כ־60 מיליון שקל לקומה בממוצע. כאן הוא גם נעצר. מהדיווח לא עולה מה שטח הקומות, באילו קומות מדובר, האם הן נמכרו מעטפת או גמורות, אם צורפו חניות ואם יש בהן שוכר קיים או שהקונה מתכנן שימוש עצמי.
כל אחד מהנעלמים האלה משנה את התמחור. קומה גבוהה עם נוף נמכרת אחרת מקומה נמוכה. חניות במגדל תל־אביבי שוות כסף לא מבוטל, והן עשויות לנפח את המחיר הכולל בלי לשנות את מחיר המטר הנקי. חוזה שכירות חתום הופך את העסקה מרכישת שטח לרכישת תזרים. בלי הנתונים האלה, כל מחיר למ"ר שיפורסם יהיה הערכה ולא עובדה.
התרגיל ההפוך: כמה מטרים צריך כדי להיות "בשוק"?
אם אי אפשר לחלק את המחיר בשטח, אפשר לשאול שאלה הפוכה. לפי מאגר מניבים, החציון למ"ר במשרדים למכירה בתל אביב עומד על 23,074 ₪. בקצב הזה, 120 מיליון שקל קונים כ־5,200 מ"ר, כלומר כ־2,600 מ"ר לקומה.
זה הסף, ומכאן המשמעות לבעלי נכסים:
- אם כל קומה גדולה מכ־2,600 מ"ר, הקונה שילם לכאורה פחות מהחציון העירוני. במגדל חדש זה עשוי לגלם הנחת כמות על רכישה בסיטונאות.
- אם הקומות קטנות יותר, וזה סביר יותר בהרבה מגדלים, המחיר למ"ר עולה על החציון. העסקה משקפת אז פרמיה על מגדל חדש ועל מיקום, ולא מחיר שוק ממוצע.
בשני המקרים מדובר בהיסק מתמטי בלבד. רק פרסום השטח יכריע.
מה המאגר אומר על הצ'ק הזה
ב62 משרדים למכירה בתל אביב שבמאגר מניבים, המחיר החציוני הוא 5.25 מיליון שקל לשטח חציוני של 245 מ"ר. עסקת מגדל דניאל שווה לכ־23 משרדים כאלה. היא גם מגיעה לכמעט מחצית מהנכס היקר ביותר בחתך, שמוצע ב־225 מיליון שקל.
הפער מול שאר הארץ חד עוד יותר. ב400 משרדים למכירה בכל הארץ החציון למ"ר הוא 12,000 ₪ בלבד, כמעט מחצית מהמחיר התל־אביבי. כשכל סוגי הנכסים בתל אביב נכנסים לחישוב, החציון מטפס ל־26,563 ₪ למ"ר. מי שמחזיק משרד בעיר יכול להשתמש בטווח הזה כעוגן: עסקה כמו זו מסמנת מה מוכן לשלם הון זר על שטח פרימיום, אבל היא לא בהכרח מעידה על המחיר של משרד בן 245 מ"ר בבניין ותיק.
נכסים מהמאגר
- לופט 155 מ"ר מחולק ל־5 לופטים, לבנדה 28: 2,320,000 ₪.
- משרד 14 מ"ר בדרך מנחם בגין: 360,000 ₪.
- משרד 12 מ"ר ברוטו בדרך מנחם בגין 150: 270,000 ₪.
בשורה התחתונה :
קונה מפריז ששם 120 מיליון שקל על שתי קומות במגדל תל־אביבי שולח איתות ברור: הון יהודי מחו"ל עדיין רואה במשרדי הפרימיום בעיר מקום שווה לחנות בו. אלא שבלי שטח, בלי פרטי חניות ובלי מידע על שוכרים, אי אפשר לדעת אם זה מחיר מלא או מחיר סיטונאי. השאלה שנותרה פתוחה גם לקבוצת אברהמי וגם לשוק: האם העסקה תשמש רף לקומות הבאות במגדל, או שתישאר אירוע חד־פעמי של קונה אחד עם צ'קבוק גדול במיוחד?



