100 מיליון שקל ל-30 חנויות: מה עומד מאחורי קומת הפלטינום החדשה בקניון הזהב?
במקום לקנות, מרחיבים: מה בעלי נכסים באזור המרכז יכולים ללמוד מהמהלך של קניון הזהב?

ההכרזה השבוע על פתיחת 'קומת הפלטינום' בקניון הזהב בראשון לציון, שמכתירה אותו רשמית כקניון הגדול בישראל (כ-122 אלף מ"ר), היא הרבה יותר מעוד גזירת סרט חגיגית. עם השקעה מדווחת של כ-100 מיליון שקל ותוספת מאסיבית של כ-12,000 מ"ר המיועדים לכ-30 מותגים גדולים, מדובר ברעידת אדמה מקומית. עבור יזמים, מתווכים ובעלי נכסים במרכז הארץ, התואר 'הגדול במדינה' פחות מעניין; מה שבאמת חשוב הוא המאסה של שטחי המסחר שנשפכת כעת לשוק במכה אחת, והשאלה הבלתי נמנעת – מאילו מתחמים מתחרים ברדיוס יגיעו השוכרים שיאיישו אותם.
מה אפשר ללמוד מהמספרים שפורסמו?
חלוקה פשוטה של הנתונים מראה שעלות ההקמה המדווחת עומדת על כ-8,300 שקל למ״ר ברוטו. זהו נתון של בנייה והתאמה, לא של רכישת נכס, ולכן אינו מחיר שוק — אבל הוא נקודת ייחוס שימושית. לשם השוואה, במאגר נכסי המסחר למכירה של מניבים, המחיר החציוני למ״ר בחתך של 201 הנכסים האחרונים עומד על כ-18,617 שקל. במילים אחרות, תוספת שטח מסחרי בנכס קיים נעשית בעלות נמוכה משמעותית ממחיר הרכישה הטיפוסי של שטח מסחרי מוכן — וזה בדיוק ההיגיון שמניע הרחבות של מרכזים קיימים במקום רכישות חדשות.
נתון שני: כ-30 חנויות על פני כ-12 אלף מ״ר, כלומר שטח ממוצע של כ-400 מ״ר ליחידה. במאגר נכסי המסחר להשכרה השטח החציוני עומד על 250 מ״ר, ודמי השכירות החציוניים על כ-85 שקל למ״ר. ההשוואה אינה ישירה — שטחים בקניון גדול מתומחרים אחרת משטחי רחוב ומרכזים פתוחים — אבל היא ממחישה שהיחידות החדשות גדולות מהממוצע בשוק הפתוח, ולכן מכוונות לשוכרים מסוג אחר: רשתות ומותגים בעלי יכולת לאייש שטח גדול, ולא עסקים קטנים.
ההשלכה האפשרית על בעלי נכסים באזור:
תוספת של כ-12 אלף מ״ר באזור מסחרי אחד היא אירוע נקודתי, לא מגמה, ואין בנתונים שפורסמו מידע על שיעורי התפוסה או על דמי השכירות בקומה החדשה. עם זאת, כאשר קניון מרחיב את עצמו ומושך אליו כ-30 מותגים, עשויה להיווצר תזוזה בתוך השוק המקומי: מותגים שעוברים לשטח גדול ואטרקטיבי יותר מפנים שטחים קיימים במרכזים אחרים.
בעלי נכסים מסחריים ברדיוס הרלוונטי יעשו נכון אם יבדקו שלוש נקודות:
- האם שוכרים קיימים בנכס שלהם מופיעים ברשימת המותגים שנפתחו בקומה החדשה, ומה מועד סיום החוזה שלהם.
- האם ההרחבה משנה את זרימת הקהל במתחם, ובאיזה כיוון.
- האם תמחור דמי השכירות הנוכחי שלהם מחזיק מול אלטרנטיבה חדשה וממוזגת באותו אזור קנייה.
מה עדיין לא פורסם:
המידע שנבדק אינו כולל את זהות הבעלים החדשים, את תנאי העסקה שהובילה לחילופי הבעלות, את שיעור ההשכרה בקומת הפלטינום או את דמי השכירות בה. בלי הנתונים האלה אי אפשר לקבוע מה התשואה הצפויה על השקעה של כ-100 מיליון שקל, ואי אפשר להסיק ממנה על כדאיות הרחבות דומות במרכזים אחרים. מה שכן ניתן לומר: הבעלים בחרו להשקיע בהגדלת שטח מסחרי פיזי במקום ברכישת נכס חדש, וזו אינדיקציה אחת — לא יותר — לכך ששטחי מסחר מנוהלים בקנה מידה גדול עדיין נתפסים כמוצר עם ביקוש.
השוואה למאגר:
להמחשת טווח המחירים בשוק המסחר הפתוח, מהמאגר של מניבים: שטח מסחרי מוכן מתחת למגורים במחוז המרכז בשטח 2,500 מ״ר במחיר 65 מיליון שקל; חנות בתל אביב-יפו בשטח 250 מ״ר במחיר 6.5 מיליון שקל; וחנות חדשה בירושלים בשטח 80 מ״ר במחיר 2.8 מיליון שקל.
השלב הבא שיאמר משהו ממשי הוא שיעור התפוסה בקומה החדשה בעוד כמה רבעונים, ושאלת השטחים שהתפנו במרכזים מתחרים. עד שיפורסמו נתונים כאלה, ההרחבה היא בעיקר תזכורת לכך שהתחרות על שוכרי עוגן באזור ראשון לציון גדלה.



