הימור של חצי מיליארד שקל על הקדש: "הכוכבית המשפטית" שמרחפת מעל עסקת הקומבינציה בכניסה לירושלים
עיריית ירושלים מקדמת עסקת קומבינציה עם משפחת גולובנציץ' להקמת מגדל תעסוקה, בתמורה ל-26,500 מ"ר שיירשמו על שמה. אלא שפסיקת בג"ץ, שקבעה כי מדובר בקרקע הקדש, הופכת את התמורה הנוצצת להתחייבות חוזית בסיכון קצה. השאלה אינה רק כמה שווים המשרדים, אלא האם ניתן בכלל לממש אותם.

שוק הנדל"ן המסחרי מכיר היטב את המונח "עסקה על הנייר", אבל המקרה של מתחם עץ חיים בכניסה לירושלים לוקח את המושג הזה לקצה האנליטי. בג"ץ כבר אמר את דברו וקבע נחרצות כי מדובר בקרקעות הקדש – סטטוס קנייני שמבריח בדרך כלל יזמים סולידיים וגופי אשראי. ולמרות זאת, בעיריית ירושלים ממשיכים לדחוף קדימה ולסגור קצוות מול משפחת גולובנציץ' לקראת אישור מחודש של עסקת קומבינציה ענקית להקמת מגדל תעסוקה. על השולחן מונחת הבטחה מפתה: 26,500 מ"ר של שטחי משרדים שיועברו לידי העירייה. אלא שההבטחה הזו מגיעה עם כוכבית משפטית בגודל של מגדל, שהופכת את הניתוח השמאי של העסקה לתרגיל בניהול סיכונים יותר מאשר בהערכת שווי קלאסית.
עסקה עם כוכבית משפטית
קומבינציה היא עסקה פשוטה על הנייר. בעל הקרקע נותן זכויות, היזם בונה, ובעל הקרקע מקבל שטחים בנויים במקום כסף. כאן נכנסת לתמונה פסיקה שקבעה שמדובר בהקדש, ולכן השאלה מי בעל הזכויות, ובאיזה היקף, עדיין פתוחה. העירייה מתקדמת במקביל לבירור המשפטי ולא אחריו. מבחינת השוק זה הימור על לוחות זמנים: כל עוד ההכרעות לא ניתנו, 26,500 המ״ר הם התחייבות חוזית עתידית ולא נכס.
מחשבון: כמה שווים 26,500 מ״ר
נעשה את התרגיל שכל שמאי יעשה על מפית. לפי 21 משרדים למכירה בירושלים במאגר מניבים, החציון עומד על 15,745 ₪ למ״ר. הכפלה פשוטה בשטח התמורה נותנת כ־417 מיליון ₪.
המספר הזה מטעה, ולא מעט, משלוש סיבות:
- גודל: השטח החציוני במאגר הוא 350 מ״ר. 26,500 מ״ר שווים לכ־76 יחידות כאלה, ומי שמוכר בסיטונאות לא מקבל מחיר קמעונאי.
- זמן: מדובר בשטחים במגדל שעוד לא נבנה, ושההיוון שלו תלוי בהיתרים ובבנייה ועכשיו גם בבתי המשפט.
- סיכון משפטי: קרקע שהוכרזה כהקדש היא לא בדיוק הנכס שבנק אוהב לממן.
גם בצד השכירות התמונה מעניינת. לפי 28 משרדים להשכרה בירושלים במאגר, החציון עומד על 90 ₪ למ״ר. בחישוב תיאורטי של תפוסה מלאה מדובר בכ־2.4 מיליון ₪ בחודש, כלומר כ־28.6 מיליון ₪ בשנה. זה פוטנציאל הכנסה שוטפת משמעותי לקופה העירונית, בתנאי שהמגדל ייבנה ושהשוכרים יגיעו.
מה חסר בתמונה
ההודעה משאירה לא מעט שאלות פתוחות:
- מה השטח הכולל של המגדל, וכמה ממנו נשאר אצל משפחת גולובנציץ'.
- מה אחוז התמורה, הנתון שמכריע אם העירייה עשתה עסקה טובה.
- מה לוחות הזמנים לתכנון, להיתרים ולמסירה.
- אילו הכרעות משפטיות נותרו, ומה יקרה לשטחי התמורה אם יתקבלו נגד העירייה.
בלי הנתונים האלה אי אפשר לקבוע אם 26,500 מ״ר הם תמורה נדיבה או צנועה ביחס לשווי הקרקע.
איך זה נראה מול המאגר ?
ירושלים יקרה למשרדים. חציון המכירה בה, 15,745 ₪ למ״ר, גבוה בכ־35% מחציון 399 משרדים למכירה בכל הארץ, שעומד על 11,667 ₪. בשכירות הפער חד עוד יותר: 90 ₪ למ״ר בבירה מול 45 ₪ ב780 משרדים להשכרה בכל הארץ, כלומר פי שניים. המאגר מראה גם את אפקט הגודל: קומת משרדים של 1,550 מ״ר מוצעת בכ־11,600 ₪ למ״ר, מתחת לחציון העירוני, ואילו יחידה של 250 מ״ר ביפו מוצעת בכ־20,500 ₪ למ״ר. מי שמחזיק משרד בירושלים צריך לקחת בחשבון היצע עתידי של עשרות אלפי מ״ר בכניסה לעיר. התמונה המלאה זמינה ב197 נכסים למכירה בירושלים.
נכסים מהמאגר:
- למכירה קומת משרדים במיקום חזק: 1,550 מ״ר, 18,000,000 ₪
- משרדים למכירה בירושלים סמוך לרכבת: תלפיות, 88 מ״ר, 1,200,000 ₪
- משרדים למכירה בירושלים: יפו, 250 מ״ר, 5,125,000 ₪
לשורה התחתונה
על הנייר, העירייה עשויה להחזיק בעוד כמה שנים נכס תעסוקה בשווי של מאות מיליוני שקלים. בפועל, היא מקדמת עסקה על קרקע שבג״ץ כבר קבע שהיא הקדש. השאלה האמיתית היא לא כמה שווים 26,500 המ״ר, אלא אם הם יגיעו אליה בכלל.



