הסוף להגמוניה של השרון: האם הרכבת הקלה משרטטת מחדש את מפת המשרדים של ישראל?
דוח Newmark Natam למחצית הראשונה של 2026: הסייבר והדיפנס-טק מחזיקים את תל אביב, ההייטק המסורתי מצמצם שטחים, והשרון משלם את המחיר.

במשך שנים, הרצליה פיתוח הייתה הכתובת הבלתי מעורערת שהייטקיסטים לא התווכחו עליה. אבל עכשיו, היא נאלצת להתווכח עם עצמה. על פי דוח למחצית הראשונה של 2026, מחיר המשרדים בעיר נשבר וירד מתחת לרף הפסיכולוגי של 100 שקל למ"ר. מעבר למכה התדמיתית, הסיפור האמיתי כאן הוא הכיוון שאליו נודדים הדיירים: אל תחנות הרכבת הקלה. התמונה העולה מהדוח חדה ואכזרית — חברות ההייטק המסורתיות מצמצמות שטחים בשרון, מגזרי הסייבר והדיפנס-טק (ביטחון) דוחפים את תל אביב לשיאי תפוסה, בעוד שבני ברק ופתח תקווה מתחזקות משמעותית. זו כבר אינה רק תנודה מחזורית, זהו שינוי מבני.
הקו הירוק, האדום והשורה התחתונה
ההיגיון פשוט: כשעובד יכול להגיע לבורסה ברמת גן או לקריית אריה בפתח תקווה ברכבת, שטח משרדים שם הופך לחלופה של ממש לשטח שדורש רכב פרטי ופקק בכביש 2. בני ברק ופתח תקווה מציעות כיום, לפי הדוח, משהו שהרצליה פיתוח לא מצליחה לספק — נגישות תחבורתית במחיר שנמוך משל תל אביב.
מהצד של הביקוש, השינוי לא פחות דרמטי. מגזרי הסייבר והדיפנס-טק מחזיקים כעת את התפוסה בתל אביב, וההייטק ה"קלאסי", שבנה את הרצליה, מחזיר מפתחות. מי שמחזיק בניין עם שוכר עוגן מהדור הקודם של ההייטק צריך לבדוק מתי מגיעה נקודת היציאה בחוזה.
מה שהדוח לא אומר בקול:
הדיווח שהגיע אלינו מציג כיוונים, אבל לא את כל המספרים. אין בו שיעורי תפוסה מדויקים לכל עיר, אין בו את היקף ה"זינוק" בבני ברק ובפתח תקווה, ואין בו את רמת המחירים בתל אביב. בלי הנתונים האלה אי אפשר לדעת אם מדובר בעלייה של אחוזים בודדים או בתזוזה מבנית, וגם אי אפשר לחשב את הפער האמיתי בין הרצליה ליעדי הרק"ל. גם הסף של 100 ש"ח למ"ר דורש הקשר: לא ברור מהדיווח אם הוא מתייחס לממוצע כלל העיר או לבניינים איכותיים בלבד.
מה המאגר אומר על הרצליה ב-99 ש"ח?
כדי לשים את המספר בפרופורציה, בדקנו את 523 המשרדים להשכרה במאגר מניבים. החציון הארצי עומד על 60 ש"ח למ"ר, ושכר הדירה החודשי החציוני הוא 12,416 ש"ח לשטח של 223 מ"ר. כלומר, גם אחרי הירידה הרצליה מתומחרת בכ-65% מעל החציון הארצי. הנפילה מכאיבה, אבל הרצליה עדיין רחוקה מלהיות שוק זול.
בצד המכירה, 399 המשרדים למכירה במאגר מציגים חציון של 12,000 ש"ח למ"ר ומחיר חציוני של 4.8 מיליון ש"ח. הצלבה גסה של שני החציונים (720 ש"ח שכירות שנתית למ"ר מול 12,000 ש"ח מחיר) מגלמת תשואה ברוטו של כ-6%. זה חישוב אינדיקטיבי בלבד, כי מדובר במדגמים שונים ובמחירים מבוקשים.
ההשוואה מעניינת במיוחד ברמת הנכס. משרד במתחם מטרופארק בפתח תקווה, העיר ש"מזנקת" לפי הדוח, מוצע ב-420 אלף ש"ח ל-52 מ"ר, כ-8,077 ש"ח למ"ר, נמוך משמעותית מהחציון. במקביל, בהוד השרון, לב האזור שנחלש לפי הדוח, מוצעים משרדים בכ-12,300 עד 13,400 ש"ח למ"ר, מעל החציון. מדובר במחירים מבוקשים ולא בעסקאות שנסגרו. ובכל זאת, הפער עשוי לרמז שהמוכרים בשרון עוד לא הפנימו את מה שהדוח כבר רואה.
נכסים מהמאגר:
- משרד במתחם מטרופארק, פתח תקווה — 52 מ"ר, 420,000 ש"ח
- משרדים ברחוב הנגר 24, הוד השרון — 74 מ"ר, 990,000 ש"ח
- משרדים ברחוב החרש, הוד השרון — 125 מ"ר, 1,537,500 ש"ח
בשורה התחתונה:
הרק"ל מתמחרת מחדש את מפת המשרדים: הנגישות לתחנה מקבלת משקל גבוה יותר, והיוקרה של הכתובת פחות. למשקיעים בשרון, השאלה היא כבר לא אם להוריד מחיר אלא כמה. השאלה הפתוחה היא אם הביקוש של הסייבר והדיפנס-טק יגלוש מתל אביב לפתח תקווה ובני ברק, או שיישאר נאמן למגדלים במרכז.



