אדם אחד, שני שולחנות כוח: מה קורה כשמנהל הכספים הופך גם למנכ"ל ענקית הקניונים?
אופיר שריד, מנכ"ל מליסרון, יוצא לחופשת מחלה, וסמנכ"ל הכספים אורן הילינגר נקרא למלא את מקומו. צללנו למשמעות של ריכוז סמכויות תפעוליות ופיננסיות בידי אדם אחד, ולסימני השאלה שמרחפים מעל דיווחי החברה.

הודעה לקונית של שלוש שורות ושתי עובדות בלבד הספיקה כדי לעורר לא מעט עניין בשוק ההון השבוע. אופיר שריד, מנכ"ל ענקית הנדל"ן מליסרון, יוצא החל מהיום לחופשת מחלה בשל נסיבות בריאותיות. אורן הילינגר, סמנכ"ל הכספים של החברה, ימלא את מקומו באופן זמני — ויישאר במקביל גם בכיסא תפקידו הנוכחי. בעוד התעשייה כולה מאחלת לשריד החלמה מלאה ומהירה, חובתנו המקצועית היא להתעמק בדיוק במה שנעדר מההודעה הזו. למעשה, במקום שבו מסתיימות המילים הרשמיות, מתחילים סימני השאלה של המשקיעים לגבי האופן שבו תנוהל ספינת הקניונים בתקופה הקרובה.
אדם אחד, שני שולחנות
זה לא מינוי של מנכ״ל חדש וגם לא הכרזה על חילופי הנהלה. זה פתרון ביניים: אותו אדם אחראי מעכשיו גם על המספרים וגם על ההחלטות שמייצרות אותם.
לבחירה בסמנכ״ל הכספים יש היגיון ברור. בחברת נדל״ן מניב, הקופה, החוב ותזרים השכירות הם לב העסק, ומי שמכיר אותם מבפנים יכול להחזיק את ההגה בלי תקופת למידה. מנגד, נוצר כאן ריכוז סמכויות. מי שמכין את הדוחות הוא גם מי שמנהל את החברה שהם מתארים, ואת שני התפקידים האלה נוהגים בדרך כלל להפריד. ההודעה לא מפרטת אם יחולקו סמכויות בתוך ההנהלה או בדירקטוריון בזמן הביניים.
מה ההודעה לא מספרת:
מי שעוקב אחרי החברה יחפש בהודעה פרטים חשובים, והם פשוט לא שם:
- משך החופשה — לא נמסר. ממלא מקום לשבועיים וממלא מקום לחצי שנה הם שני מצבים שונים מאוד מבחינת קבלת החלטות.
- היקף הסמכויות — לא ברור אם הילינגר מוסמך לקדם עסקאות, רכישות או מימון מחדש, או שתפקידו לשמור על השגרה.
- תגובת השוק — אין בידינו נתונים על תנועת המניה או האג״ח בעקבות ההודעה.
בלי הפרטים האלה אי אפשר לומר אם מדובר באירוע תפעולי זמני או בנקודת מפנה בניהול. לכן כל פרשנות מעבר לכך היא בגדר השערה.
ומה קורה בינתיים בשוק המסחר?
לשוכרים, לבעלי חנויות ולמשקיעים, מה שקובע בטווח הקרוב הוא מחיר המ״ר ודמי השכירות. כדי לתת נקודת ייחוס, הנה תמונת שוק המסחר במאגר מניבים: 198 נכסי מסחר למכירה במחיר חציוני של 15,538,000 ₪ ובחציון של 18,966 ₪ למ״ר, בשטח חציוני של 920 מ״ר. בצד ההשכרה יש 189 נכסי מסחר להשכרה בחציון של 84 ₪ למ״ר לחודש, ובשטח חציוני של 250 מ״ר.
חישוב גס מראה ש-84 ₪ כפול 12 חודשים מגיע לכ-1,008 ₪ לשנה למ״ר. מול 18,966 ₪ למ״ר במכירה, מתקבלת תשואה ברוטו של כ-5.3%. חשוב לסייג: מדובר בחציונים של שתי קבוצות נכסים שונות, אז זה כיוון כללי ולא תשואה של נכס מסוים. גם הטווח רחב מאוד, מ-10 ₪ ועד 480 מיליון ₪ במכירה, ולכן ממוצע פשוט היה מטעה.
נכסים מהמאגר:
- חנות לחזית בביתר עילית — 125 מ״ר ב-4,200,000 ₪, כלומר כ-33,600 ₪ למ״ר. זה בערך 77% מעל החציון, מחיר שמשקף לכאורה פרמיה על חזית.
- נכס מושכר למרפאה פרטית בחדרה — 108 מ״ר ב-2,600,000 ₪, כ-24,074 ₪ למ״ר.
- אולם בראשון לציון — 1,900 מ״ר ב-22,000,000 ₪, כ-11,579 ₪ למ״ר. גודל השטח מוריד את המחיר למ״ר הרבה מתחת לחציון.
בשורה התחתונה:
החנויות פתוחות והשכירות ממשיכה להיגבות כרגיל. השאלה היא מי מקבל את ההחלטות הגדולות ולכמה זמן. כל עוד מליסרון לא מפרסמת את משך החופשה ואת היקף הסמכויות של ממלא המקום, המשקיעים יצטרכו לשפוט את החברה לפי המספרים. ומי שמכין אותם הוא עכשיו גם האיש שמנהל אותה.



