תלמידות במעלית, שוכרים בחוץ: איך החלטה על קומה אחת מאיימת לרסק את השווי של מגדל משרדים יוקרתי?
רוב בעלי הזכויות במגדל המשרדים קיבלו צו מניעה זמני נגד פתיחת האולפנה. בעלי הנכסים טוענים ל"מחטף", ומהצד השני — שתיקה

במגדל משרדים שגרתי מתנהלת בדרך כלל מלחמת התשה יומיומית על מקומות חניה, על גובה דמי הניהול או על זמני ההמתנה למעליות בשעות העומס. אולם במגדל Mytower בבני ברק, המחלוקת הנוכחית דרמטית בהרבה: הקומה ה-13, שאמורה הייתה לשמש לפי התכנון המקורי למשרדים, מיועדת כעת להפוך לאולפנה שתאכלס כ-87 תלמידות. רוב בעלי הזכויות במגדל בחרו שלא לחכות לצלצול הראשון ופנו ישירות לבית המשפט, ובשבוע שעבר התקבל לטובתם צו מניעה זמני נגד פתיחת המוסד. הבעלים מגדירים את המהלך כ"מחטף" הסותר את הסכמי המגדל, ייעודו והוראות התכנון, ומזהירים מפורשות: "המגדל יהפוך לפיל לבן". הנתבעים טרם מסרו תגובה למהלך.
תלמידות במעלית, שוכרים בדלת:
מה באמת מאיים על השווי
מבחינת המשקיעים, הוויכוח איננו עקרוני. הוא כלכלי. מגדל משרדים נמכר כמוצר שלם: לובי, מעליות, חניון, דמי ניהול ותמהיל שוכרים. כשמוסד חינוכי עם עשרות תלמידות נכנס לקומה אחת, משתנה דפוס התנועה בבניין כולו. השעות שבהן הלובי והמעליות עמוסים משתנות. משתנים גם דרישות הבטיחות ואופי האורחים. אם בעלי הזכויות צודקים, זה עשוי להשפיע על כל משרד במגדל, ולא רק על הקומה ה־13.
כאן הדיווח מגיע לגבול שלו. אין מידע על שטח הקומה. לכן אי אפשר לבדוק את צפיפות האולפנה, כלומר כמה מ"ר יש לכל תלמידה בהשוואה לתפוסה הרגילה של משרד. לא ידוע אם הקומה נרכשה או מושכרת, ולא ידוע מי עומד מאחורי היוזמה. אין גם נתוני עסקאות מהמגדל עצמו. בלי הנתונים האלה, טענת "הפיל הלבן" נשארת חשש שלא ניתן לכמת. היא לא הוכחה של ירידת ערך.
כמה שווה קומה של משרדים, לפי המאגר
כדי להבין את גודל הסיכון, אפשר להיעזר בנתוני מניבים. בחתך 402 משרדים למכירה המחיר החציוני הוא 4,001,000 ₪, המחיר החציוני למ"ר הוא 12,000 ₪ והשטח החציוני הוא 340 מ"ר. בחתך 526 משרדים להשכרה השכירות החציונית היא 11,740 ₪ לחודש, ו־60 ₪ למ"ר.
חישוב גס: משרד של 340 מ"ר בשכירות של 60 ₪ למ"ר מכניס כ־20,400 ₪ בחודש, כלומר כ־244,800 ₪ בשנה. ביחס למחיר של 12,000 ₪ למ"ר מדובר בתשואה ברוטו של כ־6%. חשוב לסייג: החציונים נמדדו על נכסים שונים בכל הארץ, ולכן זה סדר גודל בלבד ולא תשואה של המגדל.
גם כך, החישוב מראה מה רגיש כאן. כל שינוי בדמי השכירות שבעלי משרדים במגדל יוכלו לגבות משפיע ישירות על השווי. אם שוכרים איכותיים יעדיפו בניין אחר, גם הפחתה קטנה בשכירות תשפיע על כל מ"ר במגדל.
ומבני ברק עצמה: משרד של 26 מ"ר במגדל הכשרת היישוב ברחוב ז'בוטינסקי מוצע ב־290,000 ₪. זה כ־11,150 ₪ למ"ר, מעט מתחת לחציון הארצי. המשמעות היא שהעיר לא נמכרת בפרמיה גדולה. בשוק כזה, כל גורם שעלול להרחיק שוכרים מקבל משקל רב יותר.
נכסים מהמאגר:
- משרדים במגדל הכשרת היישוב, ז'בוטינסקי 9 בני ברק — 26 מ"ר, 290,000 ₪
- משרדים עם שוכרים AAA במחוז המרכז — 1,600 מ"ר, 21,000,000 ₪ (כ־13,125 ₪ למ"ר)
- בניין עצמאי מניב בשרון — 1,750 מ"ר, 30,000,000 ₪ (כ־17,140 ₪ למ"ר)
הצו זמני, השאלה תישאר
הצו הזמני רק עוצר את המצב. הוא לא מכריע במחלוקת. השאלה שבית המשפט יצטרך לענות עליה רלוונטית לכל מי שמחזיק יחידה בבניין מעורב בבעלות מפוצלת: האם הסכמי בעלים והוראות תכנון יכולים לשמור על אופי של מגדל משרדים, או שכל בעל קומה רשאי לקבוע אותו בעצמו? עד שתתקבל החלטה, משקיעים במגדלים כאלה יכולים לבדוק דבר אחד: מה בדיוק כתוב בהסכמי הבית שלהם.



