מנהל מפעלים במקום מנהל משרדים: מה באמת מתכננת אנבידיה להקים בקמפוס הענק בקריית טבעון?
חברת הטכנולוגיה אנבידיה, סמל עידן הבינה המלאכותית, בחרה בקובי בור — לשעבר מנהל בניית מפעלי אינטל — להקמת הקמפוס החדש שלה בצפון. צללנו לנתונים החסרים בדיווח התקשורתי, ולמספרים של שוק המשרדים במאגר מניבים כדי להבין כמה באמת קשה להעריך שווי פרויקט כש"ענק" הוא רק תואר, ולא מספר.

בשוק הנדל"ן המסחרי, העיניים נשואות בדרך כלל לשלושה שחקנים מרכזיים: השמאי, הבנק המלווה וזהות השוכר. הפעם, הסיפור המרתק מסתתר דווקא בכרטיס הביקור של מנהל הבנייה. אנבידיה, החברה שהפכה לסמל הבלתי מעורער של עידן הבינה המלאכותית, בחרה בקובי בור לנהל את הקמת הקמפוס החדש שלה בקריית טבעון. בור לא מגיע מעולם קבלנות המשרדים המסורתית אלא מליבת תעשיית השבבים: בעבר ניהל פרויקטי בנייה כבדים באינטל, והיום הוא משמש כמנכ"ל חברת ת.מ הנדסה ובינוי. הוא צפוי להצטרף לקבוצת הבינוי של אנבידיה, שעוסקת בין היתר בהקמת חוות שרתים תובעניות לצד מבני משרדים.
למה לקחת איש של מפעלים לבניין משרדים
המינוי עצמו הוא הנתון המעניין. מפעלי שבבים הם מהפרויקטים המורכבים ביותר בענף: מערכות כבדות, דרישות תשתית חריגות ולוחות זמנים צפופים. כשאנבידיה מביאה מנהל עם רקע כזה לקמפוס שלה, ובמקביל משייכת אותו לקבוצה שבונה גם חוות שרתים, זה עשוי לרמוז שהקמפוס בטבעון לא יהיה עוד מגדל משרדים סטנדרטי. אבל זו הערכה בלבד. בדיווח אין פירוט של שימושי המבנה.
מה עדיין לא יודעים
וכאן מתחילה הבעיה של מי שמנסה לתרגם את הכותרת למספרים. בדיווח שפורסם חסרים כל הנתונים הקריטיים:
- שטח הקמפוס: לא פורסם כמה מ"ר ייבנו, ולכן אי אפשר לבדוק כמה שטח משרדים ייכנס לאזור.
- תקציב הפרויקט: אין נתון, ולכן אי אפשר לחשב עלות הקמה למ"ר ולהשוות אותה לשוק.
- לוחות זמנים: לא ידוע מתי צפוי האכלוס, ובלי זה אי אפשר להעריך מתי תורגש השפעה על הביקוש בסביבה.
- היקף ההעסקה: לא פורסם כמה עובדים יגיעו לקמפוס. זה הנתון שמשנה בפועל את הביקוש למשרדים נלווים, למסחר ולדיור באזור.
בלי הנתונים האלה, "מרכז ענק" הוא בינתיים תיאור ולא מספר. מי שמחזיק קרקע או נכס מסחרי בעמק יזרעאל ובקריות יודע לכל היותר שמשהו גדול בדרך, אבל עדיין לא כמה גדול.
הקמפוס מול שוק המשרדים: מה אומר המאגר ?
כדי לקבל נקודת ייחוס, הנה תמונת שוק המשרדים במאגר של מניבים. ב-403 משרדים למכירה המחיר החציוני עומד על 4,002,000 ₪, החציון למ"ר הוא 11,731 ₪, והשטח החציוני 334 מ"ר. ב-593 משרדים להשכרה השכירות החציונית היא 6,075 ₪ לחודש, כ-45 ₪ למ"ר, בשטח חציוני של 290 מ"ר.
חישוב גס: 45 ₪ למ"ר בחודש הם 540 ₪ בשנה. מול 11,731 ₪ למ"ר במכירה, מתקבלת תשואה ברוטו של כ-4.6%. צריך לזכור שהחציונים נלקחו ממדגמים שונים של מכירה והשכרה, ולכן זה אומדן כיווני בלבד ולא תשואה של נכס ספציפי.
המשרד החציוני במאגר הוא יחידה של כ-300 מ"ר, רחוק מאוד מקמפוס של חברת טכנולוגיה גלובלית. ההשפעה של פרויקט כמו טבעון צפויה להגיע דווקא דרך הנכסים הקטנים שמסביב: ספקים, נותני שירותים ומשרדים נלווים.
גם הטווח במאגר מלמד משהו: מ-100 ₪ ועד 225,000,000 ₪. המספר הנמוך הוא כמעט בוודאות מחיר סמלי ולא עסקה אמיתית, ולכן חשוב לבדוק מחיר למ"ר ולא להסתפק במחיר המודעה.
נכסים מהמאגר:
- משרד מניב של 342 מ"ר באימבר 14, פתח תקווה: 2,633,400 ₪, כ-7,700 ₪ למ"ר. זה כשליש מתחת לחציון הארצי, בשטח כמעט זהה לשטח החציוני.
- משרדים מושכרים באלעד, 1,260 מ"ר: 26,700,000 ₪, כ-21,190 ₪ למ"ר. זה כ-80% מעל החציון. הפער עשוי לשקף את הפרמיה שמשקיעים משלמים על נכס עם שוכרים קיימים.
- בניין עצמאי של 25,000 מ"ר בפתח תקווה: רשום במחיר של 100 ₪, כלומר מחיר סמלי. זו דוגמה טובה לכך שבנכסים גדולים המחיר האמיתי נקבע במשא ומתן.
בשורה התחתונה:
אנבידיה לקחה מנהל בנייה מעולם המפעלים כדי לבנות את הקמפוס שלה בטבעון, ובכך אותתה שהפרויקט עשוי להיות מורכב יותר ממבנה משרדים רגיל. אבל עד שיפורסמו השטח, התקציב, מועד האכלוס ומספר העובדים, כל הערכת שווי לסביבה היא ניחוש. השאלה למשקיעים בצפון היא לא אם הקמפוס ייבנה, אלא כמה ביקוש הוא ייצר מחוץ לגדר שלו, ומתי.



