נתק של 2% בתשואה: למה מוכרי המשרדים בפתח תקווה חיים בתל אביב, בזמן שהשוכרים משלמים מחירי פריפריה?
מי שמחפש היום משרד בפתח תקווה פוגש שני שווקים מקבילים שמסרבים להיפגש. בצד המכירה, מחיר המ"ר עומד על חציון של 11,796 ₪ – כמעט זהה לממוצע הארצי. בצד ההשכרה, החציון צונח ל-39 ₪ למ"ר בלבד – פער של 37% מתחת לרמה הארצית. התוצאה היא תשואה ברוטו תיאורטית של 4% בלבד, שמעלה שאלה אחת פשוטה: מי כאן טועה בתמחור, או שמא שני הצדדים?

בשוק נדל"ן בריא, מחיר המכירה של נכס מניב אמור להיות נגזרת ישירה של דמי השכירות שהוא מסוגל לייצר. אלא שבפתח תקווה, מישהו כנראה ניתק את הכבל שמחבר בין שני צדי המשוואה. מי שבוחן כיום כניסה לשוק המשרדים בעיר פוגש מציאות מפוצלת: מצד אחד, מוכרים שמבקשים כמעט מחיר מלא ברמה ארצית; מצד שני, שוכרים שמשלמים תעריפים שנראים כמו פריפריה רחוקה. כשמחברים את שני המספרים יחד, מקבלים תשואה שבקושי מצדיקה את עלות המימון – ורמז עבה לכך שאחד הצדדים, ואולי שניהם, יצטרך לעדכן בקרוב את האקסל.
המספר שהמוכרים מעדיפים לא לחשב
במאגר מניבים מופיעים 57 משרדים למכירה בפתח תקווה בחציון של 7,275,850 ₪ לנכס. מולם עומדים 382 משרדים למכירה בכל הארץ בחציון של 4,800,000 ₪. ההפרש במחיר לנכס נובע בעיקר מהגודל: השטח החציוני בפתח תקווה הוא 610 מ"ר, לעומת 361 מ"ר ארצית. כשמחלקים לפי מ"ר, הפער כמעט נעלם: 11,796 ₪ מול 12,300 ₪.
בשכירות התמונה שונה לגמרי. 56 משרדים להשכרה בעיר מתומחרים בחציון של 39 ₪ למ"ר, ואילו 812 משרדים להשכרה ארצית מתומחרים ב-62 ₪ למ"ר.
מכאן אפשר לחשב תשואה ברוטו גסה. 39 ₪ כפול 12 חודשים הם 468 ₪ בשנה, ובחלוקה ל-11,796 ₪ מתקבלים כ-4.0%. אותו חישוב ברמה הארצית נותן 744 ₪ חלקי 12,300 ₪, כלומר כ-6.0%. ההפרש הוא כשתי נקודות אחוז, שקונה משרד בפתח תקווה מוותר עליהן לכאורה.
החישוב הזה מבוסס על מחירים מבוקשים ולא על עסקאות שנסגרו. החציונים גם לא מחושבים על אותם נכסים: המשרד החציוני למכירה איננו המשרד החציוני להשכרה. לכן ה-4% משקף את הפער בציפיות של שני הצדדים, ולא תשואה ממומשת.
הנתון שלא מסתדר
ב-56 מודעות ההשכרה יש עניין שכדאי לשים לב אליו. המחיר החציוני הוא 5,350 ₪ לחודש והשטח החציוני הוא 285 מ"ר, ובחלוקה פשוטה יוצא פחות מ-19 ₪ למ"ר, כמחצית מהחציון למ"ר. הטווח מתחיל ב-75 ₪, מה שמרמז שחלק מהמודעות מציינות מחיר למ"ר ולא מחיר חודשי כולל. גם בצד המכירה הטווח מתחיל ב-100 ₪, נתון שאין לו קשר למשרד אמיתי.
חסרים כאן כמה נתונים כדי להגיע לשווי אמיתי: דמי ניהול, מצב הנכס (מעטפת או גמור), חניות צמודות ותפוסה. בלעדיהם אי אפשר לקבוע אם ה-39 ₪ משקף ביקוש חלש או תמהיל שכולל הרבה משרדים ישנים באזורי תעשייה ותיקים.
משרדים הם רוב השוק בעיר
מתוך 101 הנכסים המסחריים למכירה בפתח תקווה, 57 הם משרדים, כלומר 56%. בשכירות המשרדים הם 56 מתוך 107 נכסים. בעיר יש מספר דומה של משרדים למכירה ולהשכרה. ברמה הארצית, לעומת זאת, על כל משרד למכירה מוצעים יותר משניים להשכרה. בפתח תקווה, כך נראה, יותר בעלים מנסים לצאת מהנכס מאשר להשכיר אותו.
נכסים מהמאגר
- בניין עצמאי בקריית מטלון: שטח של 1,900 מ"ר במחיר 26 מיליון ₪, כלומר כ-13,684 ₪ למ"ר, 16% מעל החציון העירוני. התמחור כולל פרמיה על בעלות מלאה בבניין.
- משרד בפרויקט ב.ס.ר בדרך יצחק רבין: שטח של 467 מ"ר ב-7,051,700 ₪, כלומר כ-15,100 ₪ למ"ר, 28% מעל החציון. זה מחיר של מיקום מבוקש. הכותרת אומנם "להשכרה", אבל הנכס מוצע למכירה.
- משרד במגדל בזל: שטח של 100 מ"ר ב-770,000 ₪, כלומר כ-7,700 ₪ למ"ר, 35% מתחת לחציון. זו נקודת כניסה זולה, אבל לפני שמסיקים ממנה משהו צריך לבדוק את מצב הנכס.
בשורה התחתונה:
בפתח תקווה מחירי המכירה של משרדים קרובים לממוצע הארצי, ושכר הדירה רחוק ממנו. אם הפער הזה ייסגר, זה יקרה כנראה באחת משתי דרכים: שכירות שתעלה לעבר 50 עד 60 ₪ למ"ר, או מוכרים שיורידו מחירים. עד שזה יקרה, משקיע שמכוון לתשואה צריך לבדוק כל נכס לגופו, ולא לסמוך על החציון.



