55 אלף איש בשעה ו-700 אלף מ"ר באוויר: האם מתחם סבידור ירסק את מגדלי המשרדים המתחרים או יעלה את ערכם?
הוולנת"ע (ועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) המליצה לקדם את "מתח"ם תל אביב מרכז–סבידור" המשלב תעסוקה, מסחר ומגורים מעל הרכזת התחבורתית הגדולה בישראל. צללנו למספרים כדי להבין את השלכות הפרויקט על שוק המשרדים התל-אביבי ואת סימני השאלה שנותרו פתוחים.

55 אלף איש יעברו בבוקר אחד, בשעה אחת, לנקודה אחת ספציפית בתל אביב. זהו הנתון הדרמטי שהציגה הוולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) כשהמליצה השבוע למועצה הארצית לקדם את תוכנית הענק למתח"ם תל אביב מרכז–סבידור.
מעל צומת התחבורה הזה מתוכננים לקום כ-700 אלף מ"ר של תעסוקה, מסחר, מלונאות ומגורים. על הנייר, מדובר בתחנת נוסעים מתקדמת; בפועל, זהו רובע עסקי שלם שמוקם על פלטפורמה של מטרו, רכבת קלה, רכבת ישראל ומסוף אוטובוסים מרכזי.
12.7 מ"ר לכל נוסע:
המתמטיקה של הצומת
חילוק פשוט של 700 אלף מ"ר ב-55 אלף נוסעים בשעת השיא נותן כ-12.7 מ"ר בנוי לכל נוסע. זה נשמע כמו נתון יבש, אבל הוא מבטא את ההיגיון שמאחורי התוכנית: הבנייה מתוכננת סביב התנועה ולא להפך. כאן החניון כבר לא נקודת המוצא. נקודת המוצא היא הרציף.
אבל צריך להיזהר עם המספר הזה. 55 אלף הם נוסעים שעוברים בתחנה, ורבים מהם רק מחליפים קו בדרך למקום אחר. לכן אין לקרוא את הנתון כ"55 אלף עובדים פוטנציאליים לבניין". הוא מגלם בעיקר את פוטנציאל החשיפה והנגישות של הנכסים שייבנו במקום.
החורים במצגת
וכאן מגיע מה שלא נאמר. הדיווח לא מפרט כמה מתוך 700 אלף המ"ר מיועדים למשרדים, כמה למגורים וכמה למלונאות. הוא גם לא מציין מי היזם או בעל הקרקע, מה לוחות הזמנים, ואיך הבנייה מעל התחנות קשורה למועד הפעלת המטרו. בלי הנתונים האלה אי אפשר לחשב שווי אמיתי לפרויקט. עוד לא ברור אם מדובר בהיצע משרדים שיגיע לשוק בעשור הקרוב או בעשור שאחריו. ההבדל הזה קריטי למי שמחזיק היום בניין משרדים באזור.
יש גם עניין של סטטוס: מדובר בהמלצה של ועדה למועצה הארצית, ולא בתוכנית מאושרת. מכאן ועד היתר בנייה, ובטח עד אכלוס, הדרך ארוכה.
מה זה שווה? - השוואה למאגר
בשביל סדר גודל פנינו לנתוני מניבים. ב-403 משרדים למכירה ברחבי הארץ המחיר החציוני עומד על 12,300 ₪ למ"ר. ב-523 משרדים להשכרה שכר הדירה החציוני הוא 60 ₪ למ"ר בחודש. היחס בין שני החציונים משקף לכאורה תשואה ברוטו של כ-5.9% בשנה. אם מכפילים את 700 אלף המ"ר בחציון הארצי מקבלים כ-8.6 מיליארד ₪, אבל המספר הזה מטעה כפליים. ראשית, חלק מהשטח הוא מגורים ומלונאות ולא משרדים. שנית, תל אביב רחוקה מהחציון: שני נכסי תל אביב במאגר מתומחרים בכ-23 אלף ₪ למ"ר, כמעט פי שניים מהחציון הארצי.
נכסים מהמאגר:
- בניין משרדים עצמאי בדרום ת"א, פיין 10: 1,540 מ"ר ב-36 מיליון ₪, כ-23,400 ₪ למ"ר.
- משרד במגדלי הצעירים, דרך מנחם בגין: 54 מ"ר ב-1.25 מיליון ₪, כ-23,100 ₪ למ"ר.
- משרד בראשל"צ מערב: 290 מ"ר ב-4.205 מיליון ₪, כ-14,500 ₪ למ"ר.
הפער בין תל אביב לראשון לציון, כ-8,600 ₪ למ"ר, מראה כמה משתלם להיות במרכז. השאלה היא איך ישפיע צומת תחבורה מהסוג של סבידור על הפער הזה.
בשורה התחתונה:
סבידור החדש עשוי להפוך לכתובת המשרדית הנגישה ביותר בישראל. במקביל, הוא עלול להפוך למתחרה הקשה ביותר של בעלי המגדלים שמסביבו. כל עוד אין חלוקת שימושים ולוחות זמנים, אי אפשר לדעת אם הוא יעלה את מחירי הסביבה בזכות הנגישות או ילחץ עליהם בגלל ההיצע החדש. מי שמחזיק נכס באזור צריך לעקוב אחרי שני מספרים: מועד הפעלת המטרו וכמה מ"ר משרדים ייכללו בתוכנית הסופית.



