פער של חצי מיליארד שקל במאזן: מה מסתתר מאחורי הנפקת האג"ח של סלדן נדל"ן?
החברה של אודי סעדה יוצאת להנפקת אג״ח ראשונה ומשעבדת נכסי מסחר ומשרדים בגן יבנה ובקריית אונו. השאלה היא כמה מהבטוחה יישאר למחזיקים אם הספר יתמלא עד הסוף.

בתשקיף הראשוני של חברת סלדן נדל"ן מופיעים שני מספרים שקשה במבט ראשון ליישב ביניהם: פורטפוליו נכסים מקיף בשווי מוערך של כ-1.05 מיליארד שקל, ומנגד סך נכסים רשום במאזן של כ-470 מיליון שקל בלבד. כשההפרש בין שני הנתונים הללו גדול יותר מהמאזן כולו, מדובר בתמרור אנליטי שמחייב בדיקת עומק. בדיוק בנקודת הזמן הזו, החברה שבבעלות היזם אודי סעדה פונה לראשונה אל שוק ההון ומבקשת מגופים מוסדיים וממציעים פרטיים לזרום אליה בהיקף של בין 140 ל-285 מיליון שקל במסגרת הנפקת אגרות חוב ראשונה. המקור העיקרי לביטחון המציע מוגדר היטב: שעבוד מדרגה ראשונה על נכסי מסחר ומשרדים בגן יבנה ובקריית אונו, ששווים הוערך בכ-377 מיליון שקל.
שני שווים, חברה אחת
הפער בין 1.05 מיליארד ל-470 מיליון עשוי לנבוע מכמה מקורות. אחזקות חלקיות בשותפויות שאינן מאוחדות במלואן, נכסים שמוצגים במאזן בעלות היסטורית ולא בשווי הוגן, או שילוב של השניים. הדיווח שבידינו לא מפרט את ההסבר. לכן אי אפשר לקבוע איזה מהמספרים משקף את ההון שעומד בפועל מאחורי האג״ח.
זה לא עניין טכני. מי שקונה אג״ח מתעניין בשאלה אחת: מה נשאר בידי החברה אחרי שמשלמים את החובות. כדי לענות עליה צריך את גובה החוב הבנקאי הקיים, את ה-NOI של הנכסים ואת שיעור ההיוון ששימש לשומה. אף אחד מהנתונים האלה לא מופיע בדיווח.
מתמטיקת השעבוד:
37% או 76%
החישוב הבסיסי נראה כך:
- בהנפקה המינימלית של 140 מיליון ש״ח, יחס החוב לבטוחה (LTV) עומד על כ-37% מהשווי המשועבד (377 מיליון). זה מרווח ביטחון נוח בכל קנה מידה.
- בהנפקה המלאה של 285 מיליון ש״ח היחס קופץ לכ-76%. ברמה כזו, ירידה של רבע בשווי הנכסים מוחקת כמעט את כל הכרית.
- ביחס למאזן, 285 מיליון ש״ח הם כ-61% מסך הנכסים המדווח (470 מיליון).
החישוב הזה עלול להטעות. תשקיפים כאלה כוללים בדרך כלל אמות מידה פיננסיות ותקרת LTV שמגבילות את גיוס החוב, או מחייבות להוסיף בטוחות. התנאים האלה לא מפורטים במידע שבידינו. בפועל, ההבדל בין סדרה של 37% לסדרה של 76% תלוי בביקושים במכרז ובמנגנוני ההגנה שבשטר הנאמנות.
מה 377 מיליון שקל קונים בשוק המסחר?
כדי להבין את סדר הגודל, השווינו לנתוני המאגר של מניבים. ב-198 נכסי מסחר למכירה בכל הארץ המחיר החציוני הוא 15 מיליון ש״ח, החציון למ״ר הוא 18,900 ש״ח והשטח החציוני הוא 920 מ״ר. הבטוחה של סלדן שווה אפוא כ-25 נכסי מסחר חציוניים, וההנפקה המינימלית לבדה שווה כ-9 נכסים כאלה.
הנה תרגיל היפותטי בלבד: אם הנכסים המשועבדים היו מתומחרים לפי החציון של 18,900 ש״ח למ״ר, השווי היה מתאים לכ-20 אלף מ״ר. החישוב לא מבחין בין מסחר למשרדים, והחברה לא פרסמה את השטחים בפועל. בלי נתון השטח אי אפשר לבדוק אם השומה של 377 מיליון שמרנית או אופטימית. בצד השכירות, ב-188 נכסי מסחר להשכרה החציון עומד על 85 ש״ח למ״ר לחודש. זה רף שאפשר יהיה להשוות אליו את דמי השכירות בגן יבנה ובקריית אונו כשיפורסמו.
נכסים מהמאגר:
- מסחר מתחת למגורים בקרית גת: 4,000 מ״ר ב-80 מיליון ש״ח, כ-20,000 ש״ח למ״ר. קרוב לחציון השוק.
- נכס מסחרי בבאר יעקב: 615 מ״ר ב-24 מיליון ש״ח, כ-39,000 ש״ח למ״ר. כפול מהחציון, מחיר טיפוסי לפריפריה של גוש דן.
- מתחם מסחר חדש בקרית שמונה: 550 מ״ר ב-9.35 מיליון ש״ח, כ-17,000 ש״ח למ״ר.
השורה התחתונה: לסלדן יש בטוחה ממשית, אבל ערכה למחזיקים תלוי כמעט לגמרי בהיקף הגיוס. בהנפקה של 140 מיליון ש״ח זו סדרה מגובה היטב. בהנפקה של 285 מיליון ש״ח המשקיעים יצטרכו לבדוק את שומת הנכסים, את אמות המידה ואת החוב הבנקאי הקיים. ונשארת שאלה פתוחה שכל משקיע צריך להפנות לחברה לפני המכרז: איך פורטפוליו של מיליארד שקל מוצג במאזן של פחות מחצי מזה?



