כמעט פי 2 מהמתחרים: ההימור הענק של לארו נדל"ן על המלון והמסחר בדרום.
24 מיליון שקל על חולות רמת נגב: מה יודעת שופרסל שהמתחרות שלה פספסו?

כשחמישה יזמים שונים מסתכלים על אותו מגרש במדבר ומגיעים לפערי תמחור של כמעט פי שניים, ברור שמשהו פה לא רגיל. לארו נדל"ן, זרוע הנדל"ן של שופרסל, זכתה במכרז רמ"י על כ-19 דונם במועצה האזורית רמת נגב תמורת 24.15 מיליון שקל. המגרש מיועד להקמת פרויקט שאפתני במיוחד — מלון בן 100 חדרים לצד שטחי מסחר ותעסוקה בבנייה של עד 16 קומות. אלא שההצעה של לארו, שהייתה גבוהה בפער עצום מיתר ההצעות במכרז, פותחת סימן שאלה גדול על האופן שבו השוק מעריך היום פרויקטים מורכבים בפריפריה.
מה נכלל בעסקה ומה עדיין לא ידוע:
במונחי שטח, המחיר מגלם כ-1.27 מיליון שקל לדונם. זהו נתון גולמי בלבד: היקף הזכויות המדויק במ"ר בנוי לא פורסם במידע שנבדק, ובלעדיו אי אפשר לגזור מחיר לכל מ"ר בנוי — הפרמטר שבו בדרך כלל נמדדת כדאיות רכישת קרקע מסחרית. גם לוחות הזמנים לפיתוח, עלויות הפיתוח ותנאי החכירה אינם מופיעים בפרטים שפורסמו.
שילוב של מלון, מסחר ותעסוקה במתחם אחד שמגיע עד 16 קומות מלמד על תוכנית בעלת צפיפות גבוהה יחסית לאזור כפרי. מבחינת יזם, כל אחד משלושת השימושים האלה נושא פרופיל סיכון שונה: מלונאות תלויה בתנועת מבקרים ובעונתיות, מסחר תלוי באוכלוסייה הקרובה ובתנועת עוברי אורח, ותעסוקה תלויה בשוכרים ארוכי טווח. התמהיל הזה הוא ככל הנראה גם ההסבר לפער בין ההצעות, משום שכל מציע נדרש להניח הנחות משלו על כל אחד מהרכיבים.
פער ההצעות ושומת רמ"י
שתי עובדות מושכות תשומת לב. הראשונה, ההצעה הזוכה הייתה כמעט כפולה מהאחרות — כלומר ארבעה מציעים נוספים העריכו את הקרקע בשווי נמוך בהרבה. השנייה, גם ההצעה הגבוהה ביותר לא הגיעה לשומה הרשמית. במילים אחרות, השוק כולו תמחר את המגרש מתחת להערכת השמאי, והזוכה פשוט התקרב אליה יותר.
השיקולים שהובילו את לארו להצעה הזו לא פורסמו, ואין לייחס לחברה כוונות שלא נמסרו. עם זאת, מבחינה עסקית, מציע שיכול לאכלס בעצמו חלק מהשטח המסחרי מחשב את התשואה אחרת ממציע שנדרש לאתר שוכרים חיצוניים. זהו הבדל מבני שחוזר במכרזי קרקע רבים, והוא אחד ההסברים האפשריים לפערי תמחור מהסוג הזה.
איך זה נראה מול שוק המסחר הקיים?
כדי למקם את הסכום בהקשר: במאגר מניבים מוצעים כיום 199 נכסי מסחר למכירה ברחבי הארץ, במחיר חציוני של כ-15.5 מיליון שקל, שטח חציוני של 950 מ"ר ומחיר חציוני של 18,333 שקל למ"ר. התשלום על הקרקע ברמת נגב, 24.15 מיליון שקל, גבוה בכ-55% מהחציון של נכס מסחרי מוכן למכירה — ומדובר בקרקע בלבד, לפני בנייה ולפני שהיא מניבה שקל אחד.
בצד ההשכרה, 189 שטחי המסחר להשכרה במאגר מוצעים בחציון של 85 שקל למ"ר בחודש. ההשוואה הזו ממחישה את עומק הפער שעל יזם לגשר עליו בפרויקט קרקע: בין הוצאה הונית גדולה ומיידית לבין הכנסה חודשית שמתחילה שנים אחר כך.
מה יקבע אם המחיר היה נכון?
- היקף הזכויות בפועל במ"ר בנוי לכל שימוש, שממנו נגזר המחיר האפקטיבי לקרקע.
- עלות הקמה של מבנה בן עד 16 קומות הכולל מלון, לעומת בנייה מסחרית נמוכה.
- הביקוש למלונאות באזור ושיעורי התפוסה הצפויים — נתונים שלא פורסמו.
- היכולת לאכלס את שטחי המסחר והתעסוקה ואת רמת דמי השכירות שתושג בהם.
- לוחות הזמנים לפיתוח ולהיתרים, שמשפיעים ישירות על עלות המימון.
להשוואה מהמאגר:
להשוואה בין רכישת קרקע לפיתוח לבין רכישת נכס מסחרי פעיל, מוצעים במאגר בין היתר מרכז מסחרי בגבעת שמואל בשטח 4,700 מ"ר ב-115 מיליון שקל, מרכז מסחרי שכונתי מניב במחוז ירושלים בשטח 2,000 מ"ר ב-55 מיליון שקל ומרכז מסחרי בשכונה חדשה במחוז המרכז בשטח 5,500 מ"ר.
בשלב הזה אפשר לקבוע דבר אחד: קרקע מסחרית ברמת נגב משכה חמישה מציעים, אך רק אחד מהם היה מוכן לשלם מחיר המתקרב לשומה הרשמית. עד שיפורסמו היקף הזכויות ולוח הזמנים לפיתוח, אי אפשר לדעת אם ההצעה הזוכה מגלמת תמחור אגרסיבי או יתרון עסקי שהמתחרות לא יכלו לשחזר.



