חצי מיליארד שקל באוויר: הסוד ששופרסל ותדהר מסתירות בעסקת הקומבינציה הענקית בירושלים
קמעונאית המזון הגדולה בישראל מפסיקה לשבת באופן פסיבי על הקרקע שלה בתלפיות, ומכניסה את חברת תדהר לעסקת קומבינציה להקמת מגה-פרויקט עירוב שימושים. על הנייר, מדובר בהיקף של 460 מיליון שקל ל-35 אלף מ"ר מגורים ומסחר. בפועל, החורים בדיווח מונעים מהשוק לבצע תחשיב פשוט: מהו אחוז הקומבינציה, ומי באמת גוזר כאן את הקופון השמן?

בעולם הנדל"ן המסחרי, מי שמחזיק אדמת זהב בלב אזור ביקוש ממש לא חייב למכור אותה כדי לייצר רווח. רשת שופרסל הפנימה את הכלל הזה היטב: במקום אקזיט חד-פעמי על הקרקע המיתולוגית שלה בתלפיות, היא משלבת כוחות עם קבוצת תדהר בעסקת קומבינציה שממציאה מחדש את מודל הפעילות הנכסי שלה.
התוכנית המאושרת מציגה חזון אורבני עדכני: מתחם עירוב שימושים שיכלול כ-23 אלף מ"ר מגורים (כולל דיור להשכרה ארוכת טווח) וכ-12 אלף מ"ר של מסחר ותעסוקה, שבליבתם סניף הדגל החדש של הרשת. אך כשהעשן מתפזר מעל הכותרת המפוצצת של "460 מיליון שקל", מגלים שהמספר הזה טוב אולי ליחסי ציבור, אך רחוק מלהוות בסיס לאנליזה שמאית או כלכלית.
13 אלף שקל למ"ר, או לא?
החשבון הפשוט: 460 מיליון שקל חלקי כ-35 אלף מ"ר מניב כ-13,100 שקל למ"ר בנוי. זה מספר נוח לציטוט, אבל הוא עלול להטעות, ויש לכך שלוש סיבות:
- לא ברור אם 460 מיליון השקלים מייצגים עלות הקמה, שווי צפוי או היקף הכנסות. כל אחת מהאפשרויות מובילה למסקנה שונה לגמרי.
- בעסקת קומבינציה הקרקע היא "התשלום". מה שקובע את חלוקת הערך בין הצדדים הוא אחוז התמורה שמקבלת שופרסל בשטחים או בכסף, ואחוז כזה לא פורסם.
- לא פורסמו מספר יחידות הדיור, היקף הדיור להשכרה, מועדי הביצוע וזהות מי שיחזיק בשטחי המסחר אחרי האכלוס.
בלי הנתונים האלה אי אפשר לחשב כמה שווה הקרקע של שופרסל, ואי אפשר לדעת מי מהצדדים יצא עם יותר. מה שכן אפשר לומר: מבחינת שופרסל המבנה הזה מגלם לכאורה יציאה מהמודל של "בעלת קרקע פסיבית" ומעבר לבעלות על חלק מהמוצר הבנוי. כל זה בלי לשלם במזומן על הבנייה.
סניף שמשלם על עצמו
החלק המעניין לבעלי נכסים מסחריים הוא שטח המסחר והתעסוקה. 12 אלף מ"ר הם כמעט פי 22 מהשטח החציוני של נכס מסחרי למכירה בירושלים במאגר. מי שמחזיק סניף עוגן במתחם כזה מקבל בפועל משיכת תנועה מובנית לכל שאר השוכרים. בעיר שבה המסחר כבר מתומחר ברמה גבוהה יחסית, זה יתרון משמעותי.
הדיור להשכרה ארוכת טווח מוסיף שכבה נוספת: אוכלוסייה קבועה שגרה מעל הסניף. אם המודל יבשיל, מתקבל מתחם שבו הדיירים הם גם הלקוחות.
מה אומר המאגר ?
במאגר של מניבים מופיעים כיום 12 נכסי מסחר למכירה בירושלים, עם חציון של 21,779 שקל למ"ר. זה גבוה בכ-15% מהחציון הארצי של 198 נכסי מסחר למכירה בכל הארץ, שעומד על 18,966 שקל. גם בצד השכירות ירושלים מתומחרת גבוה: 18 נכסי מסחר להשכרה בעיר מציגים חציון של 83 שקל למ"ר, לעומת 60 שקל בחציון של 241 נכסי המסחר להשכרה בכל הארץ, פער של כ-38%. כתרגיל אילוסטרטיבי בלבד ולא כתחזית: אם 12 אלף מ"ר יושכרו לפי החציון העירוני, מדובר בכמיליון שקל בחודש. ההשוואה לא מדויקת, כי סניף עוגן נוטה לשלם פחות למ"ר מחנות קטנה, והפרויקט אינו כולל רק מסחר. ובכל זאת, היא ממחישה את סדר הגודל של ההכנסה שעל השולחן.
נכסים מהמאגר
- מרכז מסחרי במרכז ירושלים: 5,000 מ"ר ב-98 מיליון שקל, כ-19,600 שקל למ"ר.
- חנות חדשה מתחת למגורים: 80 מ"ר ב-2.8 מיליון שקל, כ-35 אלף שקל למ"ר. הפער מדגים כמה היחידה הקטנה יקרה יותר למ"ר.
בשורה התחתונה :
שופרסל ותדהר חתמו על עסקה שנראית טוב בכותרת, אבל המספר החשוב באמת עדיין לא פורסם: אחוז התמורה בקומבינציה. עד שהוא יתפרסם, 460 מיליון השקלים הם היקף ולא מחיר. השאלה שנשארת פתוחה היא אם קמעונאיות נוספות שיושבות על קרקעות בעיר יילכו באותו מסלול. אם כן, מלאי המסחר בירושלים עשוי לגדול מהר יותר ממה שמשקפים היום החציונים במאגר.



