מבסיס דלק צבאי לאקזיט של 113 מיליון שקל: לאן נעלם הרווח הריאלי של סופרין בעסקת הענק בנשר?
29 דונם שנקנו ב-2022 ב-91 מיליון שקל נמכרים כעבור כשלוש שנים בעליית ערך של כ-24%. כמה נשאר אחרי המסים והמימון, ולמה הכסף עובר להתחדשות עירונית?

רק בשנת 2022 זה עוד היה בסיס דלק צבאי מיושן באזור התעשייה של נשר, והיום מדובר במגרש שנסחר תמורת 113 מיליון שקל. בין שני תגי המחיר הללו פעור פער נומינלי של כ-22 מיליון שקל, אך השאלה הכלכלית החשובה באמת היא כמה מהסכום הזה יישאר בסופו של דבר בחשבון הבנק של המוכרים. לפי הדיווח האחרון של "מרכז הנדל"ן", קבוצת סופרין ושותפיה נפרדים מקרקע של כ-29 דונם, שנרכשה לפני כשלוש שנים בתמורה ל-91 מיליון שקל. חלקה של סופרין בתמורה עומד על כ-28.3 מיליון שקל (כרבע מהעסקה), והחברה אינה ממתינה — היא כבר מסמנת את היעד הבא ומצהירה על כוונתה להפנות את ההון המזומן לפרויקטים עתירי פוטנציאל של התחדשות עירונית.
חישוב קצר:
מ-3,140 ל-3,900 שקל למ"ר
החישוב הפשוט נראה כך:
- מחיר רכישה (2022): 91 מיליון שקל חלקי 29,000 מ"ר, כלומר כ-3,140 שקל למ"ר (כ-3.1 מיליון שקל לדונם).
- מחיר מכירה: 113 מיליון שקל חלקי 29,000 מ"ר, כלומר כ-3,900 שקל למ"ר (כ-3.9 מיליון שקל לדונם).
- עליית ערך נומינלית: כ-22 מיליון שקל, כ-24%.
- החלק של סופרין ברווח: לפי החלק היחסי שלה בתמורה (כ-25%), מדובר בכ-5.5 מיליון שקל ברוטו.
ועכשיו ההסתייגות. המספר הזה ברוטו לחלוטין, והוא עשוי להטעות. מס רכישה על מקרקעין שאינם דירת מגורים עומד בדרך כלל על כ-6%. ברכישה של 91 מיליון שקל זה עשוי להגיע לכ-5.5 מיליון שקל, כמעט רבע מהפער כולו. מעבר לזה הדיווח לא מפרט כמה עלה המימון בתקופת ריבית גבוהה, אילו עלויות תכנון או טיפול בקרקע היו (ובבסיס דלק לשעבר שאלת הניקוי הסביבתי עולה מעצמה), ומה יהיה מס השבח. בלי הנתונים האלה אי אפשר לחשב תשואה אמיתית. מה שנשאר ביד הוא עליית ערך על הנייר.
מה לא כתוב בדיווח?
הדיווח שותק בדיוק במקומות שקובעים את שווי הקרקע: מה ייעוד המגרש, כמה זכויות בנייה יש בו והאם קודמה עליו תוכנית מאז 2022. מחיר של 3,900 שקל למ"ר קרקע הוא נתון אחד. מחיר למ"ר זכויות בנייה היה מספר אחר לגמרי, אולי זול בהרבה. בלי מקדם בנייה אי אפשר לדעת אם הקונה משלם מחיר מלא או קונה בזול.
גם הבחירה במכירה אומרת משהו. סופרין לא מחזיקה את הקרקע עד שהיא תניב. היא מממשת ומעבירה את ההון להתחדשות עירונית. זה מגלם לכאורה הערכה שהתשואה על הון בפרויקטים של פינוי-בינוי גבוהה יותר מהמשך החזקה של קרקע תעשייה בחיפה רבתי.
נשר מול המאגר:
זול לפי מ"ר, ענק לפי היקף
ב397 מגרשים וקרקעות למכירה במאגר מניבים המחיר החציוני הוא 5,700 שקל למ"ר. העסקה בנשר, בכ-3,900 שקל למ"ר, נמוכה בכ-32% מהחציון. אבל מבחינת היקף היא חריגה: המגרש החציוני במאגר הוא כ-4,100 מ"ר במחיר של 20.9 מיליון שקל. המגרש בנשר גדול ממנו פי 7 בערך, והמחיר שלו גבוה פי 5.4. זה דפוס מוכר: ככל שהמגרש גדול יותר, המחיר למ"ר יורד, וכך גם מספר הקונים שמסוגלים להיכנס לעסקה. מגרש מגורים עם היתר בחיפה השכנה מוצע במאגר בכ-5,160 שקל למ"ר. הפער מול נשר עשוי לשקף את ההבדל בין קרקע עם היתר ביד לבין שטח תעשייה גדול שעוד צריך לפתח.
נכסים מהמאגר:
- מגרש 2.5 דונם עם היתר ברחוב ההסתדרות בחיפה: 12.9 מיליון שקל, כ-5,160 שקל למ"ר.
- מגרש למרכז מסחרי במודיעין: 2,000 מ"ר ב-45 מיליון שקל, כ-22,500 שקל למ"ר.
- מגרש ל-9 יחידות בטבריה: 700 מ"ר ב-3.4 מיליון שקל, כ-4,860 שקל למ"ר.
בשורה התחתונה:
על הנייר זו עסקה מוצלחת: 24% עליית ערך בתוך כשלוש שנים, על קרקע שנקנתה כבסיס דלק. בפועל, אחרי מס רכישה, מימון ומיסוי, הרווח הנקי של סופרין עשוי להיות צנוע בהרבה מ-5.5 מיליון שקל. השאלה הגדולה נשארת פתוחה: מה הקונה רואה ב-29 הדונם האלה? מי שיגלה את ייעוד הקרקע ואת זכויות הבנייה שלה ידע אם מחיר של 3,900 שקל למ"ר בנשר הוא הרצפה או התקרה.



