לקנות נכס מושכר לאלביט לרבע מאה ולרשום מיד הפסד: הניתוח שמאחורי עסקת ויתניה-לנדא בנס ציונה.
חברת ויתניה משלמת 307 מיליון שקל כדי להשיג שליטה מלאה במתחם המשרדים של אלביט בפארק המדע, בעוד השותפה הנכנסת לקשיים — משפחת לנדא — מעבירה את עיקר הכסף לנושים. צללנו למתמטיקה המורכבת של מחיר למ"ר, ולהפסד החשבונאי שמאחוריו מסתתרת קנייה של שקט תעשייתי.

בדרך כלל, כשחברת נדל"ן מניב רוכשת נכס מסחרי איכותי המלווה בשוכר עוגן חזק החתום על חוזה שכירות לרבע מאה קדימה, הנהלת החברה חוגגת את התזרים הפיננסי היציב. אולם במקרה של חברת ויתניה, הרכישה מלווה בדיווח חשבונאי חריג: החברה קונה, ומיד רושמת בספריה הפסד של כ-50 מיליון שקל. מהצד השני של שולחן המו"מ עומדת משפחת לנדא, אשר נקלעה לקשיים כספיים. עיקר 307 מיליוני השקלים שתקבל המשפחה בעסקה לא יישאר בכיסה, אלא יופנה לפירעון חובות לנושים. על הנייר זו נראית כמו עסקת שותפים פשוטה: שותף אחד קונה את חלקו של השותף השני בשלב א' של פרויקט "ויתניה-לנדא" בפארק המדע בנס ציונה. המתחם, המשתרע על כ-40 אלף מ"ר משרדים וכולל 617 מקומות חנייה, מושכר לאלביט לתקופה ממושכת של כמעט 25 שנה. בפועל, מדובר ביציאה של שותף המשווע למזומנים, ובכסף שזורם ברובו היישר לידי הנושים.
המחשבון שמטעה בקלות
חלוקה ישירה של 307 מיליון ₪ ב-40 אלף מ"ר נותנת כ-7,675 ₪ למ"ר. המספר הזה כמעט בוודאות מטעה, משלוש סיבות:
- מדובר בחלק בלבד. ויתניה קונה את חלקה של לנדא, לא את כל המתחם. שיעור האחזקה של לנדא לא פורסם. לשם המחשה בלבד: אם החלק היה 50%, השווי המגולם לכל המתחם היה כ-614 מיליון ₪, כלומר כ-15,350 ₪ למ"ר.
- 617 חניות כלולות בעסקה. במתחם בהיקף כזה החניות הן רכיב שווי משמעותי, והן מנפחות כל חישוב של מחיר למ"ר משרד.
- החוב לא ידוע. לא פורסם אם על חלקה של לנדא רובץ מימון בנקאי, ואם 307 המיליונים הם מחיר ההון העצמי או שהם כוללים נטילת חובות.
בלי שלושת הנתונים האלה אי אפשר לחשב את השווי האמיתי של מ"ר במתחם. כל מי שיציג מספר אחד מנחש.
הפסד ביום הקנייה: מה הוא עשוי לגלם
ההפסד החשבונאי של כ-50 מיליון ₪ הוא הנתון המעניין בעסקה. המנגנון החשבונאי המדויק לא פורט. הסבר אפשרי, וזו הערכה בלבד, הוא שהמחיר שוויתניה משלמת גבוה מהשווי שבו החלק הזה רשום בספרים. קונה מוכן לשלם יותר מהשווי בספרים כשהוא מקבל שליטה מלאה בנכס עם שוכר ביטחוני-טכנולוגי לטווח ארוך, ומונע מצב שבו שותף בקשיים הופך לבעיה בתוך הפרויקט.
לכן ההפסד עשוי לשקף מחיר ששולם על שקט וניקיון מבני, ולא בהכרח טעות בתמחור. מצד שני, הוא נרשם בדוחות. מי שמחזיק אג"ח או מניות של ויתניה צריך לראות אותו מתקזז מהרווח.
מה המאגר אומר ?
במאגר של מניבים מוצעים כרגע 4 משרדים למכירה בנס ציונה, במחיר חציוני של 11,253 ₪ למ"ר ובשטח חציוני של 274 מ"ר. הנתון קרוב לחציון הארצי של 403 משרדים למכירה, שעומד על 11,796 ₪ למ"ר. החישוב הנאיבי של 7,675 ₪ נמוך בכשליש מהחציון המקומי. התרחיש ההמחשתי של 50% אחזקה מציב את המתחם כ-36% מעליו. הפער בין שני המספרים ממחיש כמה הנתון החסר על שיעור האחזקה משנה את התמונה.
גם צד השכירות מעניין. 6 משרדים להשכרה בנס ציונה מוצעים בחציון של 60 ₪ למ"ר, לעומת 45 ₪ בחציון של 593 משרדים להשכרה בכל הארץ. מדובר בפער של כשליש לטובת העיר. דמי השכירות שמשלמת אלביט לא פורסמו, וחוזה עוגן של 40 אלף מ"ר לא בהכרח מתומחר כמו משרד של 500 מ"ר. עם זאת, הפרמיה המקומית מסבירה למה בעלי נכסים קטנים בפארק המדע נהנים מהשכנות לשוכרים גדולים.
נכסים מהמאגר
- משרדים בפארק המדע, רחוב אילן רמון: 143 מ"ר ב-1,644,500 ₪, כ-11,500 ₪ למ"ר.
- משרד של 368 מ"ר בנס ציונה: 4,050,000 ₪, כ-11,000 ₪ למ"ר.
- משרד של 180 מ"ר בנס ציונה: 1,980,000 ₪, כ-11,000 ₪ למ"ר.
בשורה התחתונה:
ויתניה משלמת 307 מיליון ₪, סופגת 50 מיליון הפסד בספרים ומקבלת שליטה מלאה במתחם עם אלביט כשוכרת לכמעט 25 שנה. לנדא יוצאת עם כסף שהולך בעיקר לנושים. השאלה הפתוחה היא אם ההפסד החשבונאי של היום יתברר בעוד כמה שנים כפרמיה זולה על נכס נקי. התשובה תלויה בנתונים שעדיין לא פורסמו: שיעור האחזקה, החוב ודמי השכירות של אלביט.



