1.5 מיליון שקל בחודש באוויר: האשליה הפיננסית מאחורי חוזה הענק של WeWork ב-ToHa2
אמות וגב-ים ממשיכות לבצר את מגדל היוקרה התל-אביבי ומכניסות את רשת חללי העבודה כעוגן נוסף על פני 10,000 מ"ר. על הנייר, עסקה של 180 מיליון שקל לעשור משדרת עוצמה של 150 שקל למ"ר. בפועל, במודל של חללים גמישים, המספרים הגלויים הם רק תקרת זכוכית שמתחתיה מסתתרים סיכוני בטוחות, הוצאות התאמה, ושוק משרדים ארצי שמתנהל ביקום מקביל.

בענף שמנסה לנווט בזהירות דרך סביבת ריבית נוקשה ותנודות במגזר ההייטק, העסקה החדשה ב-ToHa2 היא בדיוק סוג זריקת המרץ שהמוסדיים אוהבים לראות. אמות וגב-ים חותמות עם WeWork על שטח של כ-10,000 מ"ר, הפרוס על פני ארבע קומות ענק, לתקופה מחייבת של עשור. WeWork מצטרפת בכך לסיילספורס (Salesforce) שכבר הבטיחה שם חמש קומות, וביחד הן מגבשות עבור היזמיות חומת שוכרי עוגן אימתנית.
ואולם, כפי שכל שמאי ומשקיע ותיק יודעים היטב, הכותרות הגדולות מוכרות שטח ברוטו, בעוד שדוחות האפס דורשים נתונים נטו. האם 180 מיליון שקלים הם תזרים ודאי שניתן להוון, או שמדובר בשכר דירה "הדליין" שמטרתו העיקרית היא לשמר את הערכת השווי של המגדל בספרי החברות?
המתמטיקה: 1.5 מיליון ₪ בחודש
אם 180 מיליון ₪ הם סך דמי השכירות לכל התקופה, החשבון פשוט:
- 18 מיליון ₪ בשנה
- 1.5 מיליון ₪ בחודש
- כ-1,800 ₪ למ"ר בשנה, כלומר כ-150 ₪ למ"ר בחודש
- כ-2,500 מ"ר בממוצע לקומה
כאן צריך להיזהר: המספר עלול להטעות. בדיווח אין פירוט של כמה רכיבים שמשנים את התמונה. לא ידוע אם הסכום כולל דמי ניהול, חניות או מע"מ. לא ידוע אם השכירות צמודה למדד, ולכן אולי 180 מיליון הם הערכה נומינלית שתתעדכן. לא דווח על תקופות גרייס ועל השתתפות המשכירים בהתאמות. בעסקאות בהיקף כזה אלה סעיפים שעשויים להוריד את דמי השכירות האפקטיביים בעשרות אחוזים. בלי הנתונים האלה, 150 ₪ למ"ר הוא תקרה משוערת ולא מחיר סגור.
שוכר שמשכיר הלאה
WeWork שונה משוכר כמו סיילספורס. סיילספורס יושבת בשטח בעצמה. WeWork שוכרת לעשור ומשכירה הלאה לחברות ולפרילנסרים, בדרך כלל לתקופות קצרות. המודל שלה נשען על הפער בין מה שהיא משלמת לאמות וגב-ים לבין מה שהיא גובה לפי עמדה.
במחיר משוער של כ-150 ₪ למ"ר, המרווח של WeWork תלוי בכך שביקושי היוקרה בתל אביב יחזיקו לאורך כל העשור. הדיווח עצמו מציין שהביקושים במגדלי היוקרה נותרו גבוהים, אבל באזורים אחרים התמונה שונה. מבחינת המשכירים, השאלה המרכזית היא איכות הבטוחה. היקף הערבויות שניתנו לא פורסם, ובעסקה עם מפעיל שטחים גמישים זה הנתון שקובע את רמת הסיכון.
מה זה אומר למי שמחזיק משרד רחוק מהמגדל
הפער מול השוק הרחב משמעותי. לפי 825 משרדים להשכרה במאגר מניבים, החציון עומד על 65 ₪ למ"ר, ושכירות חודשית חציונית היא 13,950 ₪ על שטח של 258 מ"ר. אותם 10,000 מ"ר במחיר החציוני היו מכניסים כ-650 אלף ₪ בחודש, פחות ממחצית התשלום ב-ToHa2.
גם בצד המכירה המספרים מוכרים. לפי 395 משרדים למכירה במאגר, החציון הוא 12,000 ₪ למ"ר. משרד בפתח תקווה נמכר בכ-13,500 ₪ למ"ר, בבאר שבע בכ-12,000 ₪ ובבורסה ברמת גן בכ-10,500 ₪. אם מחלקים 1,800 ₪ שכירות שנתית במחיר החציוני, יוצאת "תשואה" של 15%. המספר הזה מטעה: שווי מ"ר ב-ToHa2 גבוה בהרבה מהחציון הארצי, והוא לא פורסם. ההשוואה כן מראה דבר אחד: השוק פועל בשתי רמות מחירים שכמעט לא נוגעות זו בזו.
נכסים מהמאגר
- משרדים למכירה בקרית מטלון, הסיבים 21 פתח תקווה: 245 מ"ר, 3,307,500 ₪
- משרד במתחם הבורסה ברמת גן: 174 מ"ר, 1,827,000 ₪
- Tower M באר שבע: 238 מ"ר, 2,860,000 ₪
בשורה התחתונה :
ToHa2 מתמלא בשוכרים גדולים במחירים שמשקפים לכאורה פרמיה של יותר מפי שניים על החציון הארצי. אבל העסקה הזו לא מעידה בהכרח על המצב בשאר השוק. למשקיעים ולבעלי משרדים מחוץ לליבת היוקרה נשארת שאלה פתוחה: האם הביקוש שמתרכז במגדלים הבולטים יגיע גם לשאר השוק, או שהפער בין שתי רמות המחירים ימשיך לגדול?



