נסיגה מהקניונים או הנדסת תנועה? למה זארה סוגרת שטחים פיזיים בדיוק כשהיא מייקרת את האונליין.
קבוצת זארה סוגרת שתי חנויות בישראל, ובמקביל מבטלת את המשלוח החינמי באונליין להזמנות קטנות בכל מותגי הקבוצה. צללנו אל המספרים כדי להבין איך ייקור של 20% דיגיטלית נועד לדחוף קונים חזרה לסניפים, אילו נתונים קריטיים על עזיבת הנכסים חסרים בדיווח, ואיך נראה שוק המסחר במאגר מניבים ביום שבו שוכר עוגן עוזב.

על הנייר זה נראה כמו נסיגה: זארה סוגרת בישראל חנות זארה וחנות זארה הום. אבל באותו חודש עצמו הרשת עשתה מהלך הפוך באונליין. בזארה, ברשקה, סטרדיווריוס, אוישו, פול אנד בר, מאסימו דוטי וזארה הום, המשלוח כבר לא חינמי. לפי הדיווח ב-ynet, הלקוח משלם עכשיו 14.90 ₪ על משלוח בהזמנות של עד 75.90 ₪.
כלומר, הרשת מצמצמת את השטח הפיזי, ובאותו זמן מייקרת את החלופה הדיגיטלית. מי שמחזיק שטח מסחרי צריך לשאול: לאן הקונה הולך עכשיו?
החשבון של הסל הקטן
נעשה את החשבון. בהזמנה של 75.90 ₪, דמי המשלוח מוסיפים כ-19.6% לעלות. זו כבר לא עמלה סמלית. על פריט בודד, המחיר קופץ בכחמישית.
ללקוח עם סל קטן נשארות שלוש אפשרויות:
- להגדיל את ההזמנה, כנראה מעבר לרף.
- לבלוע את התוספת.
- לנסוע לחנות.
האפשרות השלישית מעניינת את בעלי הנכסים. המהלך עשוי לשקף ניסיון לנתב תנועה חזרה לסניפים שנשארו, במקביל לסגירת סניפים חלשים יותר. זו פרשנות, לא הצהרה של הרשת. אבל ההיגיון מסתדר: פחות חנויות, ויותר קונים בכל אחת מהן.
מה שהדיווח לא מגלה
וכאן מתחיל החור הגדול. בדיווח אין פרטים על מיקום החנויות שנסגרות, על גודלן ועל השאלה אם מדובר בקניון, במרכז פתוח או בחנות רחוב. גם תנאי השכירות לא פורסמו: לא אם החוזה פשוט הסתיים, ולא אם יש פיצוי למשכיר.
בלי הנתונים האלה אי אפשר לדעת אם בעל הנכס מקבל לידיו שטח עוגן מבוקש שאפשר להשכיר מחדש במחיר גבוה יותר, או חלל של מאות מ"ר שיעמוד ריק. עבור קניון, ההבדל בין שתי האפשרויות יכול להיות ההבדל בין שנה טובה לשנה שבה צריך לתת הנחות לשאר השוכרים.
השוואה למאגר
כדי לראות את התמונה בהקשר, בדקנו את נתוני המאגר של מניבים. ב-182 נכסי מסחר להשכרה החציון עומד על 85 ₪ למ"ר, בשטח חציוני של 270 מ"ר, ודמי שכירות חציוניים של 20,000 ₪ בחודש. ב-198 נכסי מסחר למכירה החציון הוא 18,333 ₪ למ"ר, ומחיר חציוני של כ-15.5 מיליון ₪ לנכס.
אם נחלק את השכירות השנתית החציונית במחיר החציוני למ"ר, נקבל תשואה גולמית של כ-5.6%. צריך להיזהר עם המספר הזה: מדובר בשתי אוכלוסיות נכסים שונות, ולכן זה אומדן גס בלבד ולא תשואה של נכס ספציפי. המשמעות עבור מי שמחזיק שטח של רשת אופנה גדולה: אם השוכר עוזב, כל חודש של חלל ריק מוריד את התשואה הזו מהר.
נכסים מהמאגר
- מסחרי מושכר לסופר במודיעין: 395 מ"ר ב-12.66 מיליון ₪, כ-32,000 ₪ למ"ר. זה כ-75% מעל החציון, כנראה בזכות שוכר מזון שנחשב יציב.
- מסחר רחוב בראשון לציון: 2,000 מ"ר ב-52 מיליון ₪, כ-26,000 ₪ למ"ר.
- מגרש ביעוד מסחרי בקריות: 7,300 מ"ר ב-28 מיליון ₪, כ-3,800 ₪ למ"ר קרקע. זה לא בר השוואה ישירה לשטח בנוי.
הפער בין הסופר במודיעין לחציון ממחיש נקודה פשוטה: השוק משלם פרמיה על שוכר שהקונה צריך להגיע אליו פיזית. אופנה הייתה פעם בקטגוריה הזו, והאונליין שחק אותה. זארה מנסה עכשיו להחזיר חלק מהקונים לחנות.
בשורה התחתונה:
זארה לא בורחת מהמסחר הפיזי. היא מצמצמת את מספר הסניפים, ובמקביל מייקרת את המשלוח כדי שיותר קונים יגיעו לחנויות שנשארו. לבעלי הנכסים שבהם נשארת זארה זו עשויה להיות בשורה טובה. בעלי הנכסים שמהם היא יוצאת צריכים לשאול שאלה אחרת: מי ימלא את השטח שהתפנה, ובאיזה מחיר?



