
נת"ע והוועדה המקומית ראשון לציון הציגו שווי של 80 שקל למ"ר עבור קרקעות הדיפו של המטרו בעיר, רגע לפני אישור התוכנית. ועדת הפיצויים דחתה עמדה זו, קבעה שיש להכיר באופק התכנוני של הקרקע, ומינתה שמאי מייעץ לבחינת 31 תביעות שהוגשו בהיקף כולל של כ-360 מיליון שקל. יצאנו לבדוק את התהום הכלכלית שבין 80 שקל למ"ר לתביעות המיליונים, אילו נתונים חסרים כדי לגזור שווי ריאלי, ואיך מחירי הבסיס הללו נראים מול שוק הקרקעות הארצי.

בעלי השליטה בחברת הנדל"ן רבד הגישו הצעת רכש לכ-10.12% מהמניות שבידי הציבור תמורת כ-23.7 מיליון שקל, במטרה להפוך את החברה לפרטית ולמחק אותה מהבורסה. ההצעה נוקבת במחיר של 8.94 שקלים למניה — פרמיה אפסית של 0.34% על מחיר הנעילה, ודיסקאונט משמעותי של 12.7% ביחס להון העצמי. יצאנו לבדוק אילו נתונים מהותיים חסרים כדי לקבוע אם ההון העצמי משקף שווי ריאלי, ואיך מתורגם סכום הרכישה לנכסים קונקרטיים בשוק המסחרי הפרטי.

בית המשפט המחוזי דחה את תביעת חברת מוניטין, שהפעילה אולם תצוגה ומכירת כלי רכב במגרש שהוקצה לה בפטור ממכרז בשנות ה-70 לתעשייה ומלאכה בלבד. למרות שהתוכנית החלה (התב"ע) אפשרה את השימוש, בית המשפט קבע כי ההסכם הקנייני מול רמ"י גובר, אישר את גביית דמי השימוש והוסיף 100 אלף שקל הוצאות משפט. יצאנו לבדוק כיצד מתומחר הפער הכלכלי בין קרקע תעשייתית למסחרית, ואילו נתונים חסרים בדיווח כדי להבין את גודל הקנס האמיתי.

בית המשפט המחוזי קבע כי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא תוכל להתנות העברת זכויות בקרקע במתחם פולג בנתניה — קרקע המיועדת להקמת מגדל — בתשלום של 53 מיליון שקל בגין דמי שימוש חורג. בית המשפט אמנם הכיר בכך שהתקיימה חריגה, אך פסק כי מאחר שרמ"י ידעה על כך במשך שנים ולא פעלה, היא אינה רשאית לשלוף את החשבון דווקא ברגע העסקה כדי לעכבה. צללנו למשמעות הכלכלית של הוצאת מנוף העיכוב מידי הרשות, ולפרופורציה של החוב ביחס למחירי הקרקעות בישראל.

דוח של חברת Newmark Natam למחצית הראשונה של 2026 חושף כי מחירי השכירות למשרדים בהרצליה פיתוח צנחו אל מתחת לרף הפסיכולוגי של 100 שקל למ"ר. במקביל, נרשמת התחזקות משמעותית בביקושים בבני ברק, פתח תקווה ורחובות-נס ציונה, על חשבון ערי השרון. יצאנו לבדוק כיצד הנגישות התחבורתית גוברת על היוקרה, אילו נתונים חסרים כדי להעריך את עומק המגמה, ואיך מוכרי הנכסים בשטח עדיין מסרבים להפנים את ירידת המחירים.

רשות מקרקעי ישראל פרסמה שני מכרזי תעשייה מקבילים ברהט המסומנים כמכרזים 208/2026 ו-209/2026, שמועד סגירתם נקבע ל-14 בדצמבר 2026. יצאנו לבדוק את המשמעות של פיצול חבילת שיווק לשתי זירות נפרדות, מהם ארבעת הנעלמים הקריטיים שחסרים כדי לבנות תמחור אמיתי, וכיצד מחירי הבסיס ברהט עומדים מול חציוני השוק הארציים.

יצאנו לבדוק את המשמעות הכלכלית של מחיר השכירות (כ-39 שקל למ"ר בחודש), את פערי הגיאוגרפיה מול מרכזי הלוגיסטיקה במרכז הארץ, ואילו נתונים קריטיים חסרים כדי לקבוע אם מדובר בעסקה מנצחת ליזם.

חברת בסט, בבעלות משפחת טנוס, זכתה במכרז הקמה בהיקף של למעלה ממיליארד שקל להקמת מגדלים רבי-קומות במסגרת פרויקט "ורטיקל סיטי" במתחם הבורסה ברמת גן. יצאנו לבדוק את המשמעות של התחייבות ביצועית ארוכת טווח עד שנת 2031, את החשיפה למדדי הריבית והתשומות, ואת הנתונים הקריטיים שעדיין חסרים כדי להעריך את עלות הבנייה האמיתית למטר רבוע.

יצאנו לבדוק את המשמעות של חלון הגשה ארוך במיוחד, האם רכיב המלונאות מהווה עוגן כלכלי או נטל רגולטורי, ואילו נתונים קריטיים עדיין חסרים כדי לבנות מודל תמחור אמיתי.

בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור של בעלי הקרקע בכיכר המדינה, ובכך חתם את גורלם של היטלי השבחה בסך 45 מיליון שקל בגין שינויים תכנוניים דרמטיים. יצאנו לבדוק כיצד ביטול מנהרת התנועה ותוספת שטחי השירות השביחו את הפרויקט, איך הצליחו הבעלים לקצץ את דרישת הפתיחה המקורית של הוועדה המקומית (135 מיליון שקל), ואילו נתונים עדיין חסרים כדי לחשב את העלות האפקטיבית למ"ר.

חברת דיפלומט מפנה את שטוחיה מאיירפורט סיטי, מה שמדליק נורה אדומה לגבי מעמדו של מתחם העסקים הוותיק ליד נתב"ג. יצאנו לבדוק כיצד התחרות הגוברת, מעבר הביקושים ללוגיסטיקה והיעדר נתוני שכר דירה מדויקים משפיעים על השוק. האם בעלי הנכסים ייאלצו לחתוך מחירים או להשקיע בשדרוג עמוק?

במסגרת דיון בבג"ץ סביב קרקעות הכנסייה היוונית-אורתודוקסית בירושלים, הציגה הכנסייה עמדה מתחלפת לגבי עתידם של הסכמי החכירה שנחתמו עם קק"ל בשנות ה-50. תחילה נמסר כי ההסכמים נועדו להתחדש, אך מיד לאחר מכן הוגשה הבהרה לפיה אין לכנסייה עמדה או פרשנות לגבי אופציית הארכתם. יצאנו לבדוק מה המשמעות של מעבר מהסכם "מתחדש" להסכם ללא אופק מוגדר, וכיצד השוק מתמחר את הפער בין בעלות לחכירה בתנאי אי-ודאות.