640 מיליון ₪ בלי לקנות מטר קרקע: מה בר-אילן בונה, ומה עוד לא נחשף
הנדסה, אנרגיה, ננוטכנולוגיה וחניון תת-קרקעי. הסכום גדול, אבל המטרים, לוחות הזמנים ומקורות המימון עדיין לא פורסמו

640 מיליון שקל, שלושה פרויקטים, ואף שקל לא הולך לרכישת קרקע. אוניברסיטת בר-אילן לא קונה מגרשים. היא בונה על הקרקע שכבר בידיה, וצופפת אותה כלפי מעלה וכלפי מטה. הסל כולל מבנה חדש לפקולטה להנדסה, מרכז מחקר לאנרגיה ולננוטכנולוגיה וחניון תת-קרקעי חדש. הפרויקטים האלה מצטרפים להשקעה מצטברת של יותר ממיליארד שקל בהרחבת הקמפוס, שכוללת גם מעונות סטודנטים חדשים ומבני מחקר.
החשבון שלא מסתדר על הנייר
חלוקה פשוטה נותנת כ-213 מיליון שקל בממוצע לפרויקט. המספר הזה מטעה. חניון תת-קרקעי ומרכז מחקר לננוטכנולוגיה הם שני מוצרים הנדסיים שונים לגמרי:
- מבנה מחקר בתחום הננו דורש בדרך כלל מערכות ותשתיות ייעודיות, שמייקרות כל מטר.
- חניון תת-קרקעי הוא בעיקר חפירה, ביסוס ובטון.
החלוקה הפנימית בין שלושת הפרויקטים לא פורסמה. לכן אי אפשר לדעת כמה מתוך הסכום מגלם עלות בנייה וכמה מגלם ציוד ומערכות.
גם ההשוואה למיליארד המצטבר מלמדת משהו. אם הסך הוא "מעל מיליארד", שלושת הפרויקטים החדשים מהווים לכל היותר כ-64% ממנו. כלומר, לפחות כ-360 מיליון שקל כבר הושקעו קודם, בין היתר במעונות ובמבני מחקר.
מה חסר כדי להבין את השווי האמיתי
כאן מתחיל האישיו. בדיווח לא מופיעים כמה נתונים מהותיים:
- השטח הבנוי של כל מבנה
- מספר מקומות החניה
- לוחות הזמנים
- מקורות המימון: תרומות, תקציב ממשלתי או הלוואות
בלי שטח בנוי אי אפשר לחשב עלות למ"ר. בלי מספר חניות אי אפשר לבדוק אם החניון מתומחר בסבירות. בלי מקורות מימון אי אפשר לדעת כמה מהתוכנית ודאית וכמה תלויה בכסף שעוד לא הגיע. מבחינת השוק, ההבדל בין "הוכרז" לבין "ממומן במלואו" הוא ההבדל בין כותרת לבין מנוף על המגרש.
מה זה עשוי לעשות לסביבה
הרחבת ההנדסה והמחקר עשויה להגדיל את מספר החוקרים, הסגל והסטודנטים בקמפוס. מצד שני, המעונות החדשים שכבר נבנו עשויים לספוג חלק מביקוש המגורים שהיה זולג לשכונות הסמוכות. מי שמחזיק נכס להשכרה ליד הקמפוס צריך לעקוב אחרי שני הכוחות האלה, שמושכים לכיוונים הפוכים.
החניון התת-קרקעי משקף לכאורה מגמה של שימוש אינטנסיבי בקרקע קיימת במקום התפרשות. בעיר שבה הקרקע יקרה, זה היגיון כלכלי מובהק.
מול המאגר: כמה שווה מטר ברמת גן
כמה יקרה הקרקע ברמת גן? ב4 הקרקעות למכירה ברמת גן במאגר מניבים המחיר החציוני עומד על 11.5 מיליון שקל, ל-500 מ"ר בחציון. זה כ-23,333 שקל למ"ר. החציון בכל 378 הקרקעות למכירה בארץ עומד על 5,577 שקל למ"ר, כך שקרקע ברמת גן יקרה פי 4.2 בערך.
640 מיליון שקל שווים לכ-55 מגרשים חציוניים ברמת גן, או לכ-18 פעמים העסקה היקרה בחתך (35 מיליון שקל). חשוב לסייג: זו השוואה בין עלות בנייה לבין מחיר קרקע, ולא תפוח מול תפוח. אבל היא ממחישה מה האוניברסיטה חוסכת כשהיא בונה על קרקע שכבר בבעלותה. בחתך כל סוגי הנכסים בעיר (35 נכסים) החציון עומד על 10 מיליון שקל, ו-18,182 שקל למ"ר.
נכסים מהמאגר
- קרקע עם היתר ל-13 יח"ד ברמת גן: 500 מ"ר ב-12.5 מיליון שקל. כ-25,000 שקל למ"ר וכ-960 אלף שקל ליחידה.
- מגרש ל-9 יחידות ברמת גן: 450 מ"ר ב-10.5 מיליון שקל. כ-23,333 שקל למ"ר, בדיוק בחציון.
- פרויקט פינוי-בינוי ברמת גן: 35 מיליון שקל, הקצה העליון של החתך.
השורה התחתונה
בר-אילן מגדילה את המשקל שלה ברמת גן בלי לקנות אף מגרש. זו עובדה. אם 640 המיליון יהפכו למבנים פעילים בזמן, ואם יזיזו את הביקוש לשכירות ולמסחר סביב הקמפוס, זו כבר שאלה פתוחה. התשובה תלויה בנתונים שהאוניברסיטה עוד לא פרסמה: מטרים, מועדים ומימון.



