מכרז בלי מספרים: רמ"י מציעה קרקע למלונאות בחסן – בלי שטח, בלי כמות חדרים ובלי מחיר מינימום
מכרז 264/2026 של רשות מקרקעי ישראל מייעד קרקע למלונאות ביישוב חסן שבמועצה האזורית מעלה יוסף וקובע מועד סגירה רחוק במיוחד – 1 במרץ 2027. אלא שבהיעדר חוברת מכרז, שטח מגרש, אחוזי בנייה והוצאות פיתוח, אי אפשר לגזור אפילו את עלות הקרקע לחדר – מה שמחייב יזמים לבנות תחזית תפעולית מהיסוד לפני שתצא שומת רמ"י.

יזם מלונאות שפותח היום את פרסומי רשות מקרקעי ישראל ובוחן את מכרז 264/2026 רואה מול העיניים מילה אחת בלבד: "מלונאות". אין שטח מגרש, אין מכסת חדרים מותרת, ואין מחיר מינימום. מה שכן מופיע הוא מיקום – חסן שבמועצה האזורית מעלה יוסף בגליל העליון – ומועד סגירה רחוק במיוחד: 1 במרץ 2027.
בזמן שהמדינה מציבה שלט כוונות תיירותי בצפון, המתמודדים הפוטנציאליים נדרשים לבצע בחודשים הקרובים את עבודת התמחור שרמ"י עצמה טרם פרסמה.
המכרז שמגיע בלי מספרים
על הנייר, הנתונים פשוטים: מכרז מלונאות, סטטוס מפורסם, תאריך סגירה. בפועל, כל מה שקובע כמה שווה הקרקע הזאת עדיין לא פורסם:
- שטח המגרש וזכויות הבנייה: בלי מ״ר בנוי מותר אי אפשר לחשב מחיר לחדר או למ״ר.
- מחיר מינימום ושומת רמ״י: זה הרף שממנו מתחילה ההתמודדות.
- הוצאות פיתוח: באזורים פריפריאליים הן עשויות להיות רכיב משמעותי בעלות הכוללת.
- התניות תפעול: מכרזי מלונאות כוללים לעיתים קרובות חובת הקמה בלוחות זמנים ומגבלות על שינוי ייעוד. בלי לראות את החוברת אי אפשר לדעת מה חל כאן.
מכאן שכל מי שמציג כרגע הערכת שווי לקרקע הזאת משער ולא מחשב. מלונאות היא נכס מניב מסוג אחר: ההכנסה תלויה בתפוסה ובמחיר ללילה, לא בחוזה שכירות ארוך. לכן מחיר הקרקע צריך להיגזר מתחזית תפעולית, ותחזית כזאת לא נבנית בלי מספר חדרים.
מרץ 2027: חלון ארוך שהוא גם תמרור
מועד הסגירה רחוק במיוחד ביחס למכרזים רגילים. אפשר לקרוא אותו בשתי דרכים. הקריאה האופטימית: רמ״י נותנת למתמודדים זמן לבדיקות היתכנות, לגיוס מימון ולמציאת מפעיל, שבמלונאות הם תהליכים ארוכים. הקריאה הזהירה: חלון ארוך עשוי לגלם הכרה בכך שהביקוש לקרקע מלונאית במעלה יוסף אינו מובטח, ושצריך לתת לשוק זמן להבשיל. ייתכן גם ששתי הקריאות נכונות.
למשקיעים יש לכך משמעות פרקטית. מי שנכנס לבדיקה עכשיו מקבל יתרון של זמן. מצד שני, הוא מתמחר סיכון מאקרו ותיירותי לתקופה ארוכה מאוד לפני שהוא בכלל זוכה.
איך זה נראה מול המאגר
ב362 קרקעות למכירה במאגר מניבים המחיר החציוני הוא 18 מיליון ₪, החציון למ״ר עומד על 5,491 ₪, והשטח החציוני הוא 3,800 מ״ר. נשמע כמו נקודת ייחוס טובה, אבל צריך להיזהר. הטווח במאגר נמתח מ-100 ₪ ועד 1.4 מיליארד ₪, והקצה התחתון משקף לכאורה מחירים סמליים או מודעות בלי מחיר אמיתי ולא עסקה בפועל. גם החציון עצמו מערבב מגרשים לתעשייה, למגורים ולשימושים אחרים, ובמרכז ובפריפריה. קרקע מלונאית בצפון לא תתומחר לפי אותה מכפלה.
החתך המעניין יותר הוא דווקא הנדיר: במאגר מופיעה קרקע אחת בלבד להשכרה, 10,700 מ״ר ב-160,500 ₪, כלומר 15 ₪ למ״ר. זו תזכורת לכך שבקרקע יש שני מודלים, בעלות מול שימוש. גם במכרזי רמ״י מה שנרכש בפועל הוא זכות חכירה, וזה עוד פרמטר שמשפיע על המחיר.
נכסים מהמאגר
- מגרש לתעשייה בא.ת. בית שמש: 2,100 מ״ר ב-8.9 מיליון ₪, כ-4,238 ₪ למ״ר, מתחת לחציון המאגר.
- מגרש לבנייה במלחה, ירושלים: 1,060 מ״ר ב-25 מיליון ₪, כ-23,585 ₪ למ״ר, פי ארבעה בערך מהחציון. כך נראה מגרש במיקום מבוקש.
- מגרש עם תב״ע מאושרת במרכז השומרון: 4,000 מ״ר, מחיר מוצהר 100 ₪, דוגמה למודעה שבה המחיר אינו נתון אמיתי.
בשורה התחתונה:
מכרז 264/2026 הוא כרגע בעיקר הצהרת כוונות: המדינה רוצה מלון בחסן. האם יש משקיע שיסכים לשלם על זה, ובכמה, ייקבע רק כשחוברת המכרז תחשוף שטח, זכויות ומחיר מינימום. עד אז, השאלה הפתוחה איננה כמה עולה הקרקע. השאלה היא כמה חדרים צריך כדי שמלון במעלה יוסף יחזיר את ההשקעה, והאם התב״ע מאפשרת אותם.



