
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) פרסמה את מכרז 205/2026 לשיווק קרקע בייעוד תעסוקה בעיר מודיעין עילית, עם מועד סגירה חריג שנקבע ל-25 בינואר 2027. יצאנו לבדוק את המשמעות של פרסום מכרז שחסרים בו הנתונים הכלכליים הבסיסיים ביותר – שטח המגרש, זכויות הבנייה ומחיר המינימום. כיצד חלון הזמן הארוך חושף את היזמים לסיכוני שוק, ולמה השוואה למחירי המסחר בעיר השכנה מודיעין-מכבים-רעות עלולה להתברר כמלכודת תמחור אכזרית.

רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז להקמת 172 יחידות במצפה רמון, המשלב מסחר, מגורים ומלונאות ללא כל חלוקה ברורה ביניהם. בחינת הנתונים מצביעה על כך שהיעדר פירוט לגבי מחירי מינימום, זכויות בנייה ותנאי הפעלה מלונאיים הופך כל חישוב שמאות לניחוש מסוכן. יצאנו לבדוק במאגר מניבים כמה משלמים כיום על קרקע חציונית בישראל (כ-5,588 שקל למ"ר), ואיך עסקת תיירות בהרי ירושלים יכולה לעזור ליזמים לתמחר את רכיב האירוח בנגב.

סקר קרקע עדכני חושף זיהום חריג של כימיקל מסוג PFOS בקרקע שרכשה 'מבנה' בשדה דב. הדיווחים משרטטים תמונת מצב פיננסית מורכבת שבה 132 מיליון שקל של הון קפואים באדמה, ללא הערכת עלויות טיהור קשיחות וחלוקת אחריות משפטית ברורה. בחינת הנתונים מול מאגר מניבים ממחישה כיצד הוצאות הפיתוח של המגרש לבדן עוקפות את מחירה של קרקע חציונית בישראל, ומדגישה מדוע סקר סביבתי חייב להיות תנאי סף בעסקאות ענק.

דיווחים על אישור תוכניות בניין עיר נוטים להתהדר בשורות מרשימות אך להחסיר נתונים קריטיים לתמחור. סקירת חבילת התוכניות האחרונה שעברה ברשויות התכנון — ביניהן קמפוס אקדמי, שגרירות אמירתית ואזורי תעסוקה — ממחישה את הפער האדיר בין "אושרה להפקדה" למתן היתר בניה סופי. בדקנו בעזרת נתוני מאגר מניבים כיצד מתומחרות עתודות קרקע שונות כיום (בחציון ארצי של 5,080 שקל למ"ר), ולמה קרקע שרשומה בייעוד חקלאי או בשלבים מוקדמים נסחרת בעשירית המחיר מקרקע עם זכויות זמינות לביצוע.

עסקה נוצצת של רכישת קרקע מסחרית בשכונת אשכול ברובע שדה דב (תמורת 112.5 מיליון שקל) עומדת במוקד של דוח סביבתי חדש, החושף רמות זיהום החורגות עד פי 600 מהסף המותר. חברת 'מבנה' מרגיעה את השוק בטענה שהעלויות לטיפול, אם יידרשו, הן "זניחות", אך יצאנו לבדוק כיצד מחשבים עלות לכל מ"ר בנוי עתידי, אילו חלקי מידע נעלמו מהדיווח ולמה דווקא השעון שמתקתק, ולא רק הבולדוזר, הוא גורם הסיכון האמיתי של הפרויקט. במקביל, בחנו קרקעות מסחריות במאגר מניבים כדי לקבל קנה מידה על תמחור השוק.

מכרז רמ"י חדש מציע ליזמים סל שימושים אטרקטיבי של מגורים, מסחר ומלונאות בפסגת זאב בירושלים. עם זאת, היעדר נתונים לגבי מחיר מינימום, הוצאות פיתוח וחלוקת שטחים מדויקת מקשה על בניית מודל כלכלי ודאי. יצאנו לבדוק כיצד היזמים צפויים להעריך את עלות הקרקע ליחידה, ואיך נתוני מאגר מניבים ממחישים את הפערים האדירים בתמחור קרקעות ייעודיות ברחבי הארץ.

נת"ע והוועדה המקומית ראשון לציון הציגו שווי של 80 שקל למ"ר עבור קרקעות הדיפו של המטרו בעיר, רגע לפני אישור התוכנית. ועדת הפיצויים דחתה עמדה זו, קבעה שיש להכיר באופק התכנוני של הקרקע, ומינתה שמאי מייעץ לבחינת 31 תביעות שהוגשו בהיקף כולל של כ-360 מיליון שקל. יצאנו לבדוק את התהום הכלכלית שבין 80 שקל למ"ר לתביעות המיליונים, אילו נתונים חסרים כדי לגזור שווי ריאלי, ואיך מחירי הבסיס הללו נראים מול שוק הקרקעות הארצי.

בית המשפט המחוזי קבע כי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא תוכל להתנות העברת זכויות בקרקע במתחם פולג בנתניה — קרקע המיועדת להקמת מגדל — בתשלום של 53 מיליון שקל בגין דמי שימוש חורג. בית המשפט אמנם הכיר בכך שהתקיימה חריגה, אך פסק כי מאחר שרמ"י ידעה על כך במשך שנים ולא פעלה, היא אינה רשאית לשלוף את החשבון דווקא ברגע העסקה כדי לעכבה. צללנו למשמעות הכלכלית של הוצאת מנוף העיכוב מידי הרשות, ולפרופורציה של החוב ביחס למחירי הקרקעות בישראל.

יצאנו לבדוק את המשמעות של חלון הגשה ארוך במיוחד, האם רכיב המלונאות מהווה עוגן כלכלי או נטל רגולטורי, ואילו נתונים קריטיים עדיין חסרים כדי לבנות מודל תמחור אמיתי.

בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור של בעלי הקרקע בכיכר המדינה, ובכך חתם את גורלם של היטלי השבחה בסך 45 מיליון שקל בגין שינויים תכנוניים דרמטיים. יצאנו לבדוק כיצד ביטול מנהרת התנועה ותוספת שטחי השירות השביחו את הפרויקט, איך הצליחו הבעלים לקצץ את דרישת הפתיחה המקורית של הוועדה המקומית (135 מיליון שקל), ואילו נתונים עדיין חסרים כדי לחשב את העלות האפקטיבית למ"ר.

במסגרת דיון בבג"ץ סביב קרקעות הכנסייה היוונית-אורתודוקסית בירושלים, הציגה הכנסייה עמדה מתחלפת לגבי עתידם של הסכמי החכירה שנחתמו עם קק"ל בשנות ה-50. תחילה נמסר כי ההסכמים נועדו להתחדש, אך מיד לאחר מכן הוגשה הבהרה לפיה אין לכנסייה עמדה או פרשנות לגבי אופציית הארכתם. יצאנו לבדוק מה המשמעות של מעבר מהסכם "מתחדש" להסכם ללא אופק מוגדר, וכיצד השוק מתמחר את הפער בין בעלות לחכירה בתנאי אי-ודאות.

חברת קרסו מוטורס רוכשת קרקע בשטח של כ-30 דונם בעיר נשר תמורת 100 מיליון שקל, במטרה להקים את מרכז המכירות והשירות המרכזי של מותג freesbe בצפון הארץ. העסקה ממצבת את נשר כמוקד הרכב הראשי של אזור חיפה, ומצטרפת ליבואניות כמו כלמוביל ומאיר שכבר פועלות בעיר. יצאנו לבדוק כיצד מתומחרת העסקה ביחס לשוק הקרקעות הארצי, ואילו נתונים חסרים כדי לגזור ממנה שווי תמחור אמיתי למ"ר בנוי.