112 מיליון שקל, פי 600 זיהום והבטחה ל"עלויות זניחות": מה באמת מסתתר מתחת לקרקע של חברת 'מבנה' בשדה דב?
חברת הנדל"ן 'מבנה' רכשה קרקע בשכונת אשכול בשדה דב המיועדת להקמת עשרות אלפי מטרים של מסחר ותעסוקה, אך גילתה חריגות קיצוניות של חומרים מזהמים מקצף כיבוי אש תעופתי. צללנו למתמטיקה ולסוגיות הנסתרות — ממימון ועד עיכוב לוחות הזמנים — כדי להבין למה ההצהרות של החברה רחוקות מלהיות הסוף של הסיפור.

על גבי מסמכי הרכישה הנייר נקי וסטרילי: השקעה של 112.5 מיליון שקל תמורת מגרש מבוקש בשכונת "אשכול" היוקרתית המוקמת על שטחו של שדה דב לשעבר, יחד עם תוכנית שאפתנית להקמת כ-26,700 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה. אלא שמתחת לפני הקרקע, מתברר שהתמונה מורכבת ורעילה בהרבה.
דוח סביבתי חדש המבוסס על סקירת קרקע העלה כי במגרש של חברת 'מבנה' נתגלו חריגות נרחבות ועצומות בריכוזי חומרים מסוכנים ממשפחת ה-PFAS, ברמות המגיעות עד פי 600 מהרף העליון המותר בחוק. החשוד המיידי והמרכזי לזיהום הוא שימוש היסטורי ממושך בקצפי כיבוי אש מיוחדים — מורשת בלתי רצויה של עשרות שנות פעילות תעופתית במקום. תגובת 'מבנה' לאירוע הייתה קצרה: "אם אכן יימצא כי האתר נדרש לטיפול, מדובר בעלויות זניחות ביחס לעלויות הפרויקט". זהו אולי משפט שנועד להרגיע את בעלי המניות בטווח המיידי, אך אין בו אף מספר ברזל שאפשר להסתמך עליו בטבלת האקסל.
המתמטיקה שעל השולחן
נתחיל ממה שידוע. 112.5 מיליון שקל לחלק ל-26,700 מ"ר מתוכננים נותנים כ-4,213 שקל למ"ר בנוי. זה רכיב הקרקע בלבד, לפני בנייה, היטלים, מימון ותכנון.
כאן נכנס הזיהום לחישוב. נניח, לצורך תרגיל בלבד ולא כהערכה, שהטיפול יעלה מיליון שקל. התוספת היא כ-37 שקל למ"ר בנוי, באמת שולית. אם הטיפול יעלה 10 מיליון שקל, התוספת קופצת לכ-375 שקל למ"ר, כמעט 9% מעלות הקרקע למ"ר בנוי. כלומר, "זניח" יכול להיות נכון, ויכול גם להיות נדיב מדי. הכול תלוי במספר שאיש עדיין לא פרסם.
מה שהדוח לא מספר
כדי להעריך את הסיכון האמיתי חסרים כמה נתונים קריטיים:
- היקף הזיהום: האם מדובר בכמה מוקדים או בשכבה רחבה? האם הזיהום חדר למי התהום?
- דרישות הרגולטור: מבנה עצמה מנסחת בלשון "אם". לא ידוע אם ומה יידרש בפועל.
- מי משלם: לא פורסם אם הסכם הרכישה כולל שיפוי או חלוקת אחריות על זיהום היסטורי.
- עלויות הפרויקט הכוללות: בלי המכנה, אי אפשר לבדוק את טענת ה"זניח".
ויש עוד רכיב, שאולי חשוב מהכסף: הזמן. טיפול בקרקע מזוהמת עשוי לעכב היתרים וחפירה. בפרויקט בהיקף כזה, כל רבעון של עיכוב מגלם עלויות מימון שעשויות לעלות על עלות הטיפול עצמו. זו כמובן הערכה, לא עובדה.
איך זה נראה מול המאגר?
במאגר מניבים רשומות כרגע 405 קרקעות למכירה ברחבי הארץ. המחיר החציוני הוא כ-16.8 מיליון שקל והשטח החציוני 4,100 מ"ר. העסקה של מבנה גדולה פי 6.7 מהחציון במחיר. צריך להיזהר עם ההשוואה למ"ר: החציון במאגר, 5,080 שקל, מחושב לפי שטח קרקע. ה-4,213 שקל של מבנה מחושבים לפי שטח בנוי, ושטח המגרש עצמו לא פורסם. אלה שני מדדים שונים, ולכן הדמיון ביניהם מקרי.
הלקח הרחב רלוונטי לכל מי שמחזיק או בוחן קרקע: בדיקה סביבתית היא חלק מהשווי. במגרשים על אתרים צבאיים, תעופתיים או תעשייתיים לשעבר, היא צריכה להיעשות לפני החתימה ולא אחריה.
נכסים מהמאגר:
- מגרש לתעשייה, לוגיסטיקה, אחסון ומיון במחוז הדרום: 15,000 מ"ר, 25 מיליון שקל.
- 3 דונם קרקע למכירה בחדרה: 3,000 מ"ר, כ-1.23 מיליון שקל.
- מגרש לבניית 9 יחידות בטבריה: 700 מ"ר, 3.4 מיליון שקל.
בשורה התחתונה:
ייתכן מאוד שמבנה צודקת, ושבפרויקט של עשרות אלפי מטרים הטיפול יתברר כהערת שוליים. אבל כרגע "זניח" הוא הצהרה ולא חישוב. עד שיתפרסמו היקף הזיהום, דרישות הרגולטור וחלוקת האחריות, המשקיעים יכולים לבדוק רק את מה שידוע: 112.5 מיליון שקל שולמו, והרף נחצה פי 600. מה שיקבע אם זה פרט שולי או בעיה של ממש הוא כמה זמן הטיפול ידחה את הבנייה.



