730 יחידות דיור, מסחר ומלון במכרז אחד: כשההזדמנות הגדולה של פסגת זאב פוגשת את חוסר הוודאות של היזמים.
רשות מקרקעי ישראל שחררה את מכרז 212/2026 הכולל תמהיל פיתוח עצום בשכונה הירושלמית, אך החסירה נתוני ליבה קריטיים. צללנו לאתגר שבתמחור שלושה שימושים שונים על מגרש אחד, ולמשמעות הכלכלית של סיכון תפעולי.

על הנייר, 730 יחידות דיור, קומת מסחר פעילה ובית מלון — הכול באותו מכרז ובאותה שכונה — הם סל שימושים שכל יזם ירושלמי היה שמח לראות על שולחנו. אולם בפועל, מי שיפתח את מכרז רמ"י 212/2026 בפסגת זאב יגלה מהר מאוד שהשאלה האמיתית איננה האם לגשת אליו, אלא כיצד בדיוק מתמחרים פרויקט ענק כשחצי מנעלמי המשוואה עדיין נסתרים.
העובדות היבשות שיצאו החוצה קצרות: רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז למגורים, מסחר ומלונאות, היקף המכרז עומד על 730 יחידות, והמועד האחרון להגשת הצעות נקבע ל-28 בדצמבר 2026. ובכך, פחות או יותר, מסתיים המידע הגלוי שהגיע לידינו.
שלושה שימושים ומחשבון אחד
מכרז מעורב איננו סכום של שלושה מכרזים נפרדים. מגורים נמכרים ליחידה. מסחר נמדד בדמי שכירות למ״ר. מלון נמדד בתפוסה ובמחיר לחדר. מי שמגיש הצעה צריך להכניס את שלושת המודלים לגיליון אחד, ולהחליט כמה מהקרקע הוא ״משלם״ על כל רכיב.
כאן מגיע הקושי: בדיווח שפורסם אין פירוט של מספר המגרשים, שטחי הקרקע, היקף שטחי המסחר, מספר חדרי המלון, מחיר מינימום או הוצאות פיתוח. בלי הנתונים האלה אי אפשר לחשב מחיר קרקע למ״ר או ליחידת דיור. גם לא ברור אם 730 היחידות כוללות את רכיב המלונאות או רק את המגורים, וזה הבדל של משקל כבד בתמחור.
תרגיל מחשבה:
כמה שווה כל מיליון
בהיעדר מחיר מינימום אפשר לפחות לבנות קנה מידה. כל 10 מיליון ₪ של מחיר קרקע, מחולקים על 730 יחידות, מוסיפים כ־13,700 ₪ לעלות הקרקע של כל יחידה. זה חישוב מופשט ולא הערכת שווי. החלוקה הפשוטה מטעה, כי חלק מהקרקע ״יושב״ על מסחר ומלון ולא על דירות, ולכן העומס בפועל על כל יחידת מגורים עשוי להיות נמוך יותר. מצד שני, הוצאות הפיתוח שלא פורסמו עשויות להוסיף עלות שאיננה מופיעה בשורת ההצעה.
מה שכן אפשר להבין מהמבנה: רכיב המלונאות מגלם לכאורה סיכון תפעולי ארוך טווח, שונה לגמרי מסיכון מכירת הדירות. מי שאינו מתכנן להחזיק מלון יצטרך שותף או קונה ליום שאחרי. המחיר שיציע ישקף את זה.
מה המאגר אומר?
במאגר מניבים רשומות כרגע 403 קרקעות למכירה, עם מחיר חציוני של 18,270,000 ₪, חציון של 5,800 ₪ למ״ר ושטח חציוני של 4,000 מ״ר. הטווח רחב במיוחד, מ־100 ₪ ועד 1.4 מיליארד ₪, ולכן החציון משמש כאן כנקודת ייחוס ולא כמחירון. בצד ההשכרה המדגם דל: קרקע אחת להשכרה, ב־160,500 ₪ ו־15 ₪ למ״ר.
להמחשה: אילו כל מחיר המכרז היה שווה לחציון המאגר, 18.27 מיליון ₪, עלות הקרקע ליחידה הייתה עומדת על כ־25,000 ₪. מכרז בהיקף כזה, בירושלים ועם שלושה שימושים, צפוי להיות במדרגה אחרת לגמרי מהקרקע החציונית במאגר. זו בדיוק הסיבה שבלי שטחים ומחיר מינימום, כל השוואה למ״ר נשארת פתוחה.
נכסים מהמאגר:
- קרקע לבית אבות עם נוף לכינרת, צפת: 11,000 מ״ר ב־25,000,000 ₪, כ־2,270 ₪ למ״ר. זו דוגמה לקרקע ייעודית לשימוש תפעולי, בדומה לרכיב המלונאות.
- מגרש על כביש 6 עם היתר לאחסנה ותעשייה, בית קמה: 10,000 מ״ר ב־4,300,000 ₪, כ־430 ₪ למ״ר, כלומר פחות מעשירית מהחציון.
- מגרש עם תב״ע מאושרת במרכז השומרון: 4,000 מ״ר, בדיוק השטח החציוני. המחיר הרשום, 100 ₪, הוא ככל הנראה מחיר סמלי ואינו משקף שווי.
בשורה התחתונה:
מכרז 212/2026 מציע היקף שנדיר לראות בשכונה ירושלמית קיימת, 730 יחידות עם מסחר ומלון. אבל עד שיתפרסמו חוברת המכרז, השטחים, מחיר המינימום והוצאות הפיתוח, כל הצעה תתבסס על הנחות. מי שינצח בדצמבר 2026 יהיה מי שיתמחר נכון את רכיב המלונאות. השאלה הפתוחה היא אם רמ״י תקבל הצעות שמשקפות את הפוטנציאל, או הנחה על אי־הוודאות.



