132 מיליון שקל על אדמה מזוהמת: הפצצה האקולוגית שמאיימת על המגרש המבוקש בשדה דב.
חברת 'מבנה' שילמה 112.5 מיליון שקל ועוד כ-19.5 מיליון שקל על פיתוח עבור קרקע יוקרתית בשדה דב, רק כדי לגלות זיהום כימי חריג בכל דגימות הקרקע. צללנו למספרים שחסרים בדוחות כדי להבין מדוע שעון העיכובים הופך לסיכון המרכזי של העסקה.

על הנייר, זה נראה כמו אחד ממגרשי הנדל"ן המבוקשים והנחשקים ביותר בתל אביב: עתודת קרקע ברובע שדה דב החדש בצפון העיר, שעבורה שילמה חברת 'מבנה' סכום עתק של 112.5 מיליון שקל. אולם מתחת לפני הקרקע, המציאות מציירת תמונה אגרונומית ופיננסית שונה לחלוטין. סקר סביבתי חשף כי בכל 16 הקידוחים שבוצעו במגרש המיועד נמצאו ריכוזים חריגים של PFOS — כימיקל מזהם, עמיד ומסוכן — ברמות שמגיעות לכמעט פי 600 מהכמות התקינה המותרת. לא מדובר בקידוח בודד או בפינה בעייתית נקודתית הניתנת לבידוד; כל הדגימות ללא יוצא מן הכלל חזרו חריגות. בנוסף לכך, מרחף מעל האזור נתון מטריד לא פחות: קיים חשש ממשי שהזיהום הקשה כבר חרג הרבה מעבר לגבולות הצרים של מתחם שדה התעופה ההיסטורי.
חשבון פשוט, בעיה מורכבת
נתחיל במה שידוע. 112.5 מיליון שקל על הקרקע ועוד כ-19.5 מיליון שקל על פיתוח מצטברים לכ-132 מיליון שקל שכבר הושקעו. הוצאות הפיתוח לבדן מסתכמות בכ-17% ממחיר הקרקע. זה כסף שהוצא מתוך הנחה שבקרוב יעלה כאן פרויקט.
מכאן מתחילות השאלות הפתוחות, ויש לא מעט כאלה:
- מה עלות הטיהור? הדיווח אינו כולל הערכה. טיפול בזיהום PFOS בקרקע ובמי תהום עשוי להיות הליך ארוך ויקר, אבל אין בידינו מספר.
- מי נושא בעלות? לא ידוע אם הסכם הרכישה מגלגל את האחריות לזיהום אל הקונה או אל המוכר. זה הסעיף שיקבע אם מדובר בהוצאה של מבנה או בתביעה שלה.
- מה גודל המגרש וכמה זכויות בנייה יש בו? בלי הנתונים האלה אי אפשר לחשב מחיר למ"ר או לקרקע ליחידה, ולכן גם אי אפשר להעריך כמה כל חודש של עיכוב שוחק את הרווחיות.
כל עוד שלוש השאלות האלה פתוחות, השווי של המגרש נשאר לא ידוע. המחיר ששולם ידוע, אבל לא השווי שנשאר אחרי הטיהור.
הזמן הוא עלות בפני עצמו
גם אם בסוף יתברר שמישהו אחר יממן את הטיהור, למבנה אין דרך להחזיר את הזמן. 132 מיליון שקל שיושבים בקרקע שאי אפשר לבנות עליה הם הון מושבת. לפי הערכתנו, כל עיכוב בלוח הזמנים מגלם עלות מימון שתלך ותגדל ככל שהבדיקות וההליכים יימשכו. גם את היקפה של העלות הזו אי אפשר לאמוד בלי לדעת מה מבנה המימון של העסקה.
החשש מהתפשטות הזיהום מרחיב את הבעיה הרבה מעבר למגרש אחד. אם יתברר שהזיהום חצה את גבולות המתחם, בעלי קרקעות ויזמים בסביבה יידרשו כנראה לבדיקות קרקע לפני כל עסקה, ובעסקאות קרקע עירוניות זה יהפוך לסעיף שאי אפשר לדלג עליו.
איך זה נראה מול המאגר
כדי להבין את סדרי הגודל, השווינו לנתוני מניבים. ב405 קרקעות למכירה במאגר המחיר החציוני הוא 16.81 מיליון שקל, והחציון למ"ר עומד על 5,080 שקל. המגרש של מבנה עלה פי 6.7 מהחציון, ועם הפיתוח כמעט פי 8. הוצאות הפיתוח לבדן, כ-19.5 מיליון שקל, גבוהות ממחיר קרקע חציונית במאגר.
המשמעות למשקיעים: בקרקע בטווח של עשרות מיליוני שקלים, סקר סביבתי מקדים עולה מעט יחסית לסיכון שהוא חוסך. בקרקע של למעלה ממאה מיליון שקל, כמו המגרש בשדה דב, הסקר הזה עשוי להיות ההבדל בין עסקה רווחית לבין מגרש שאי אפשר לבנות עליו.
נכסים מהמאגר
- מגרש לתעשייה, לוגיסטיקה, אחסון ומיון במחוז הדרום: 15,000 מ"ר ב-25 מיליון שקל
- 3 דונם קרקע למכירה בחדרה: 3,000 מ"ר ב-1.23 מיליון שקל
- מגרש לבניית 9 יחידות בטבריה: 700 מ"ר ב-3.4 מיליון שקל
השורה התחתונה
המגרש בשדה דב לא איבד את המיקום שלו, אבל קיבל סעיף עלות חדש שעדיין לא תומחר. השאלה המרכזית היא לא מה הנזק הסביבתי, אלא מה כתוב בהסכם הרכישה. עד שיתברר מי משלם על הטיהור וכמה זמן הוא ייקח, כ-132 מיליון שקל של מבנה ממתינים לתשובה.



