41.5% מעל השומה: המכרז באור יהודה שחשף את פערי התמחור בפארק איילון
שתי זוכות, שני פערים שונים לגמרי מול שמאי רמ"י — ושאלה אחת: מי מהן באמת יודעת מה מחיר המ"ר באור יהודה?

כששני זוכים באותו מכרז, באותו פארק תעסוקה, מגישים הצעות שחורגות מהשומה הרשמית בפערים כל כך שונים — 41.5% מול 16% — זה כבר לא "רעש סטטיסטי" של שמאות. זו הצהרה פיננסית. מכרז רמ"י האחרון לשני מתחמי מסחר ותעסוקה בפארק איילון באור יהודה נסגר בהיקף כולל של כ-58 מיליון שקל: חברת "האנגרס" תשלם כ-37.5 מיליון שקל על מגרש של 9 דונם, בעוד "אלה עזרא השקעות" תשלם כ-20.5 מיליון שקל על המגרש השני. היזמים הראו למדינה שהם רואים בפארק איילון פוטנציאל אחר לגמרי ממה שרשום בניירות, אבל הניתוח האמיתי מגלה פערים מרתקים בין השמאות הרשמית למציאות בשטח.
המספר שהשמאי החמיץ: כמעט 14 מיליון שקל.
נתחיל מהחשבון ההפוך. אם האנגרס שילמה 37.5 מיליון שקל שהם 41.5% מעל השומה, השומה הרשמית עמדה על כ-26.5 מיליון שקל. אצל אלה עזרא, 20.5 מיליון שקל שהם 16% מעל השומה מגלמים הערכה רשמית של כ-17.7 מיליון שקל. סך השומות: כ-44.2 מיליון שקל. סך התמורה בפועל: 58 מיליון. הפער — כ-13.8 מיליון שקל, קרוב ל-31% מעל ההערכה המקצועית של המדינה.
זה הפער שבין מה שכתוב בתיק השומה לבין מה שיזם מוכן לשלם כשהוא מסתכל על מפת הנגישות של פארק איילון. ובכל זאת, השוני בין 41.5% ל-16% מרמז על משהו נוסף: או שהמגרשים אינם זהים באיכותם (חזית, תמהיל מסחר, היקף זכויות), או ששתי הזוכות מתמחרות את אותו שוק בשני עולמות שונים.
1,023 שקל למ"ר — אבל רק אם מתעלמים מהחסר:
החלוקה הגסה פשוטה: 58 מיליון שקל חלקי 56.7 אלף מ"ר בנייה מגיעים לכ-1,023 שקל למ"ר זכויות. זה המספר שיתגלגל בשיחות, וזה בדיוק המספר שצריך לקחת בזהירות. ראשית, הוא לא כולל הוצאות פיתוח, היטלים, עלויות בנייה ומימון — כלומר הוא רצפה, לא מחיר. שנית, ולא פחות חשוב: מהנתונים שפורסמו לא ידוע כמה מתוך 56.7 אלף המ"ר מוקצים לכל מגרש, ולא ידוע שטחו של המתחם השני. בלי הפילוח הזה אי אפשר לדעת אם האנגרס שילמה פרמיה אמיתית — או פשוט קנתה הרבה יותר זכויות.
מה שכן אפשר לחשב: 37.5 מיליון שקל על 9 דונם משקפים כ-4,167 שקל למ"ר קרקע ברוטו. זה הנתון היחיד שאפשר להצמיד למגרש ספציפי, וגם הוא מספר ביניים — בקרקע לתעסוקה המחיר נקבע בזכויות, לא בטאבו.
איפה זה עומד מול השוק?
בחתך 398 הקרקעות למכירה במאגר מניבים, המחיר החציוני עומד על 22 מיליון שקל והחציון למ"ר הוא 5,511 שקל, על שטח חציוני של 4,500 מ"ר. כלומר: מגרש האנגרס גדול פי שניים מהחציון, יקר כמעט פי שניים במחיר מוחלט — ובכל זאת מתומחר בכ-4,167 שקל למ"ר קרקע, מתחת לחציון הארצי למ"ר. העסקה של אלה עזרא, בכ-20.5 מיליון שקל, יושבת כמעט בדיוק על המחיר החציוני בשוק. במילים אחרות: שתי עסקאות שנראות אגרסיביות מול שומת רמ"י, ומאוד שגרתיות מול השוק החופשי.
נכסים מהמאגר:
לצורך השוואה, במאגר מוצעת קרקע לתעשייה בעידן הנגב בשטח 11,500 מ"ר ב-23 מיליון שקל — כ-2,000 שקל למ"ר קרקע, פחות מחצי מהמ"ר באור יהודה, וההבדל הוא גיאוגרפיה טהורה. בקצה השני, מגרש על ציר הרכבת בירושלים בשטח 700 מ"ר מתומחר ב-50 מיליון שקל. מי שמחזיק קרקע במרכז יכול לקרוא את מכרז פארק איילון כסמן תמחור עדכני.
השאלה שנותרה פתוחה: האם פרמיה של 31% מעל השומה היא קריאה נכונה של ביקוש עתידי לשטחי תעסוקה במטרופולין — או תמחור של זכויות שעדיין צריכות למצוא שוכרים.



