מכרז עיוור: למה רמ"י דורשת הצעות על קרקע תעסוקה באומן בלי לחשוף נתוני בסיס?
מכרז 226/2026 של רשות מקרקעי ישראל מציע קרקע לייעוד "תעסוקה" באומן עם תאריך סגירה בסוף 2026 – וזהו. בלי שטח מדויק, בלי זכויות בנייה או פירוט הוצאות פיתוח, היזמים נשארים באפלה. איך בכל זאת אפשר לגשת לתמחור של מגרש רפאים, ומה מלמדים אותנו פערי המחירים בשוק הפרטי?

בעולם הנדל"ן המניב, דוח אפס הוא התנ"ך, ושטח המגרש הוא ספר בראשית. בלעדיו, אי אפשר לברוא שום מודל כלכלי. ובכל זאת, רשות מקרקעי ישראל בחרה לפרסם את מכרז 226/2026 לייעוד תעסוקה באומן בסטטוס "מפורסם", כשהוא מלווה בשני נתונים בלבד: מספר המכרז ומועד הסגירה – 28.12.2026. הפער התהומי בין הכותרת הרשמית לבין האינפורמציה המינימלית הדרושה ליזם כדי להניח מעטפה בתיבה, ממחיש את אחד ה"חורים השחורים" הבולטים בשיטת השיווק הממשלתית. במכרז שבו אין מטרים, אין למעשה גם שורת רווח.
פירוק הנתונים: כשמכרז קרקע הופך לחידת היגיון
כדי לתמחר מגרש תעסוקה צריך לדעת לפחות ארבעה דברים, ואף אחד מהם לא מופיע בפרסום:
- שטח המגרש: בלי זה אין חלוקה למ״ר ואין השוואה לשום עסקה.
- זכויות הבנייה: מחיר למ״ר קרקע מטעה בלי אחוזי בנייה. הקונה משלם בפועל על מ״ר בנוי, לא על מ״ר אדמה.
- מחיר מינימום והוצאות פיתוח: במכרזים של רמ״י, הוצאות הפיתוח עשויות לשנות את התמונה באופן מהותי. מחיר זוכה נמוך יחסית יכול להיראות אחרת לגמרי אחרי שמוסיפים אותן.
- השימושים המותרים: "תעסוקה" היא מטרייה רחבה. משרדים, תעשייה קלה, לוגיסטיקה או מסחר נלווה הם עולמות שונים לגמרי מבחינת שכירות, ביקוש ועלויות הקמה.
עד שחוברת המכרז המלאה תיבדק, כל מי שזורק מספר על הקרקע הזו מנחש. מועד הסגירה בסוף דצמבר 2026 משאיר זמן לעבודת בית רצינית: לתכנן לפי התב״ע, לברר עלויות פיתוח ולקבל אינדיקציה לביקוש. מי שיגיע לתיבה רק עם הכותרת יגיע בלי נתונים.
מה אומר המאגר: סרגל מדידה, לא מחירון
בהיעדר נתונים מהמכרז עצמו, הבסיס היחיד להשוואה הוא השוק הפרטי. במאגר מניבים רשומות כרגע 400 קרקעות למכירה ברחבי הארץ. המחיר החציוני הוא 18,605,000 ₪, השטח החציוני 4,100 מ״ר, וחציון המחיר למ״ר עומד על 5,380 ₪.
שתי הסתייגויות לפני שמשתמשים במספרים האלה. ראשית, אם מחלקים את המחיר החציוני בשטח החציוני מקבלים כ-4,540 ₪ למ״ר, ולא 5,380 ₪. זה לא טעות. חציון של מנה הוא לא מנה של חציונים, ולכן צריך לבחור מדד אחד ולא לערבב ביניהם. שנית, טווח המחירים במאגר נע בין 100 ₪ ל-1.4 מיליארד ₪. מדובר בשוק לא אחיד, שבו מגרש קטן בפריפריה ומתחם ענק במרכז נכנסים לאותה סטטיסטיקה. החציון שימושי כנקודת ייחוס, לא כהערכת שווי.
בצד השכירות התמונה דלה עוד יותר: קרקע אחת בלבד להשכרה, בשטח של 10,700 מ״ר ובמחיר של 160,500 ₪, כלומר 15 ₪ למ״ר. נכס בודד לא מספיק כדי ללמוד ממנו על שוק.
רחובות, מודיעין והמרכז: למה הפער כל כך גדול
שלוש מודעות מייצגות מהמאגר ממחישות כמה המיקום מכתיב את המחיר. מגרש למפעל בטון במחוז המרכז, 2,250 מ״ר ב-14.6 מיליון ₪, יוצא כ-6,500 ₪ למ״ר. מגרש לתעשייה ואחסנה במודיעין, 3,000 מ״ר ב-25.5 מיליון ₪, יוצא כ-8,500 ₪ למ״ר. מגרש ברחובות, 800 מ״ר ב-15.8 מיליון ₪, מגיע לכ-19,750 ₪ למ״ר, פי שלושה ויותר מהמגרשים האחרים.
גם כאן יש מלכודת: אלה מחירים מבוקשים ולא עסקאות סגורות. בנוסף, אין לנו נתוני זכויות לאף אחד מהם, ולכן ייתכן שחלק מהפער נובע מזכויות בנייה ולא רק מהכתובת. המסקנה למציע באומן: לא כדאי לגזור מחיר ממגרשי המרכז. כדאי לבנות את התחשיב מלמטה, משכירות צפויה ותשואה נדרשת, ולא מלמעלה, ממחיר מודעה.
נכסים מהמאגר
- למכירה מגרש נדיר למפעל בטון: מחוז המרכז, 2,250 מ״ר, 14,625,000 ₪
- 3,000 מ״ר מגרש לתעשייה ואחסנה: מודיעין מכבים רעות, 25,500,000 ₪
- מגרש במיקום מרכזי ברחובות: 800 מ״ר, 15,800,000 ₪
בשורה התחתונה:
מכרז 226/2026 הוא כרגע בעיקר כותרת עם תאריך. הנתונים שיקבעו את ערכו, כלומר שטח, זכויות, מחיר מינימום והוצאות פיתוח, נמצאים בחוברת המכרז ולא בהודעה. השאלה המעניינת היא לא אם יהיו מציעים, אלא איזה מחיר למ״ר בנוי יופיע במעטפה הזוכה. התשובה תגיע אחרי 28.12.2026, ותיתן נקודת ייחוס חדשה לקרקעות תעסוקה באזור.



