חרף קביעת בג"ץ כי קרקעות עץ חיים בכניסה לבירה הן נכסי הקדש, עיריית ירושלים מקדמת אישור מחודש של עסקת קומבינציה במתחם, במסגרתה תקבל כ-26,500 מ"ר שטחי תעסוקה. על הנייר, מדובר בהזרקת הון פוטנציאלית של מאות מיליוני שקלים לקופה הציבורית. בפועל, החורים בדיווח – החל מהיעדר אחוז הקומבינציה, דרך שטח המגדל הכולל ועד לעננה המשפטית – הופכים את העסקה לכזו שלא מאפשרת תמחור קונבנציונלי או קבלת ליווי בנקאי שגרתי. בחינת נתוני מאגר "מניבים" מלמדת כי תמחור משרדים בירושלים אכן מציג פרמיה חזקה מול הארץ, אך מימוש הערך בפרויקט הספציפי הזה לוט בערפל כבד.
לאחר עשורים של הזנחה, תוכנית כיכר אתרים יוצאת לדרך עם הריסת המבנה הקיים והקמת מגדל מגורים, מגדל מלונאות וחניון ציבורי. בעוד שהסיכון התכנוני הוסר, היעדר נתונים קריטיים על יחס השטחים מונע בניית מודל כלכלי מדויק לפרויקט. נתוני מאגר "מניבים" חושפים כי שווי מ"ר מלונאות בקו ראשון לים בתל אביב עומד על פרמיה גבוהה וחוצה את רף ה-74 אלף שקלים – נתון שממחיש את פוטנציאל הצפת הערך עם השלמת הפרויקט, לצד השפעתו האפשרית על היצע הנכסים בקו המים.
רשת פרטנרס נקלעה לקשיים, אך הצליחה לאשר הסדר חוב נדיר עם תמיכה של 100% מהנושים והזרמה של 6 מיליון שקל לקופה. עם זאת, הדיווח אינו חושף נתונים קריטיים כגון היקף החוב הכולל או זהות הנושים (ובפרט המשכירים). השוואה לנתוני מאגר מניבים ממחישה את סדרי הגודל: 6 מיליון שקל שווי ערך לכ-505 מ"ר בלבד של משרדים במחיר חציוני. המקרה מהווה תמרור אזהרה לבעלי נכסים המשכירים את שטחיהם למפעילי מתחמי עבודה גמישים.
חברת אאורה, שבשליטת יעקב אטרקצ'י, רוכשת את פלטפורמת הדיור המוגן "בית בכפר" בתמורה ל-1.7 מיליארד שקל (1.15 מיליארד במזומן ו-550 מיליון במניות). העסקה משקפת מכפיל של 1.3 על ההון העצמי של הרשת ומייצרת אקזיט חסר תקדים למשפחת בלושטיין המייסדת. עם זאת, הדיווח אינו חושף את היקף החוב הפיננסי, פיקדונות הדיירים, או את רמת היתכנות הצנרת התכנונית העתידית, מה שמונע גזירת שווי ריאלי מדויק ליחידת דיור מוגן והשוואתו הישירה לנתוני מאגר מניבים.
הערכות ענפיות מצביעות על זינוק אדיר בתנועת המבקרים בקניונים ביום הבחירות (עד כ-35 אלף בקניון גדול), אך זינוק זה מגלם פחות מאחוז בודד מסך התנועה השנתית של הנכס. בהיעדר נתונים על שיעורי המרה, גודל הסל ובעיקר מבנה חוזי השכירות (קבוע לעומת נגזרת פדיון), קשה לתרגם את העומס להכנסה אמיתית עבור הבעלים. מנגד, נתוני מאגר מניבים למסחר (המציגים חציון של 18,167 שקל למ"ר ותשואה ברוטו של כ-5.6%) מוכיחים כי נכסי מסחר שכונתי, הנשענים על תנועה יומיומית רציפה ולא על אירועי שיא, מתומחרים בשוק בפרמיה משמעותית מעל החציון.
עסקת הדיור המוגן הגדולה של השנה מציגה רכישה של רשת "בית בכפר" בידי אאורה תמורת 1.7 מיליארד שקל, בעסקת מזומן ומניות. אף שהדיווחים הכריזו על פרמיה של 80%, מניית החברה זינקה בכ-50% בלבד — פער של כ-280 מיליון שקל המשקף את ספקנות השוק, את רכיב המניות בעסקה ואת סיכוני הביצוע. ללא חשיפת נתוני מפתח כמו מספר היחידות, היקף פיקדונות הדיירים והחוב הבנקאי, בלתי אפשרי לקבוע האם אאורה שילמה מחיר מופרז או זיהתה הזדמנות פז ארוכת טווח.
במסגרת סבב דיווחי נדל"ן קצרים, נודע כי אלקטרה זכתה בביצוע עבודות הגמר במטה החדש של קופת חולים לאומית בראשון לציון. המהלך מסמן גוף בריאות נוסף שבוחר להקים את מטה פעילותו מחוץ לתל אביב. הדיווח חסר נתוני ליבה כשיווקיים, כגון היקף השטח המדויק, שווי החוזה וזהות מחזיק הנכס. נתוני מאגר מניבים מציגים שוק משרדים בראשון לציון הנסחר בחציון של 12,458 שקל למ"ר ו-59 שקל למ"ר בשכירות (המשקפים כ-5.7% תשואה ברוטו), אולם מדגישים כי השוק בעיר נשען על יחידות קטנות יחסית שאינן מתחרות באופן ישיר מול מטה תאגידי בסדר גודל כזה.
שינוי סיווג ארנונה של מבנה חקלאי בדרום לתעשייה הניב חוב רטרואקטיבי עצום של כ-2 מיליון שקל, והצית מאבק משפטי ופוליטי יצרי במועצה האזורית שפיר. בני הזוג טוענים כי החיוב נובע מקרבתם ליריבו הפוליטי של ראש המועצה — טענה המגובה בהקלטת יועץ בכיר. ניתוח כלכלי של השומה מראה כי מדובר בנטל אגרסיבי של כ-23.8 אלף שקל בחודש, אך מדגיש את היעדרם של נתוני שטח המבנים והשימוש בפועל, המונעים הערכה שמאית אמיתית. המקרה משמש תמרור אזהרה לכל בעל נחלה בישראל: חשיפה רטרואקטיבית עלולה לשחוק ברגע את כל ההיגיון הכלכלי של הנכס.
יש חברות שמקימות מטה משרדים, ויש חברות שבונות לעצמן עיר קטנה. אישור תוכנית העיצוב של קמפוס צ'ק פוינט וישראל קנדה בתל אביב (הידוע כמתחם קרמניצקי) שופך אור על השקעת ענק של 818 מיליון שקל. הפרויקט משלב 302 דירות, מסחר, מרכז סייבר, וקומות מלונאות הפתוחות לאורחי החברה בלבד. ניתוח העסקה ממחיש מדוע חלוקה מתמטית פשוטה של העלות מעוותת את התמונה, ואילו נתונים קריטיים (כמו שטח המשרדים נטו) חסרים כדי לגזור שווי ריאלי. בחינת הנתונים מול מאגר מניבים מסבירה מדוע חברות גלובליות מוכנות לשלם פרמיה כפולה מזו של החציון הארצי כדי לתקוע יתד בלב תל אביב.
כפר גלעדי ממשיך לבסס את מעמדו כמעצמת חומרי גלם לבנייה, עם זכייה במכרז להפעלת מחצבת קדרים שבגליל תמורת 542 מיליון שקל — עסקה המצטרפת לרכישת מחצבת זנוח תמורת 1.1 מיליארד שקל. ניתוח המהלך ממחיש כי שווי מחצבה אינו נגזר משטח הקרקע אלא מעתודות החציבה הגיאולוגיות ותקופת ההרשאה (נתונים שטרם פורסמו). בהשוואה לנתוני מאגר מניבים, בו מחיר קרקע חציונית עומד על 18 מיליון שקל בלבד, ניכר כי הקיבוץ משחק בליגה פיננסית אחרת, אשר בסופו של דבר מכתיבה את מחירי הפיתוח ליזמים בכל רחבי הארץ.
מכרז רמ"י 22.2/2026. להקמת מלון באשקלון פורסם ללא נתוני ליבה כשיווקיים: אין מחיר מינימום, לא צוינו זכויות הבנייה ונעדר מספר החדרים המותר. הנתון הבולט היחיד הוא חלון זמנים חריג המאפשר ליזמים להתארגן עד פברואר 2027. בהיעדר נתונים, שמאות מדויקת אינה אפשרית, אך בחינת מאגר מניבים מציגה חציון של 5,800 שקל למ"ר עבור קרקעות תעשייה בעיר — נתון המייצר נקודת ייחוס כלכלית לפרמיה שתדרוש המדינה על ייעוד מלונאי, תוך זהירות מאפקט "הנחת הכמות" במגרשים גדולים.
בשוק שבו פגיעה ביטחונית במבנה נוטה להבריח שוכרים, מגדל המפרש בחיפה רושם קאמבק מרשים. המדינה מאריכה את חוזי השכירות של משרדי הממשלה בבניין לעוד 16 שנים, ובתמורה צפויים הבעלים להשקיע כ-100 מיליון שקל בשדרוג נרחב של תשתיות הבניין. ניתוח הנתונים מלמד כי השקעת השדרוג העצומה הזו הייתה יכולה לרכוש, לפי מחירי החציון, כ-151 משרדים שלמים בעיר. בחינת הנתונים דרך מאגר מניבים חושפת את פערי התשואה בחיפה — מחיר קנייה נמוך למ"ר לצד שכירות גבוהה — וממחישה כיצד חוזה ממשלתי ארוך-טווח הוא ככל הנראה תנאי הסף שאיפשר את גיוס המימון לפרויקט.