הדיווחים הכלכליים מתארים כיווץ בנוכחות הפיזית של זארה (סגירת סניף זארה וזארה הום) המשולב עם החלת דמי משלוח על הזמנות קטנות באונליין. הניתוח מגלה כי ייקור הדיגיטל מיועד לנתב תנועה חזרה לחנויות הפיזיות הנותרות כדי להגדיל את הפדיון בכל מטר רבוע. עם זאת, היעדר נתונים לגבי גודל הסניפים שנסגרו ותנאי שבירת החוזה מותיר את משכירי הנכסים באפלה לגבי שווי הנזק. בעזרת מאגר מניבים בחנו את שוק המסחר (המשקף תשואה חציונית גסה של כ-5.6% ברוטו), כדי להמחיש באיזו מהירות התשואה נחתכת כשחלל ענק של אופנה נותר ללא שוכר.
שוק המשרדים החיפאי מציג אנומליה פיננסית על הנייר. מחיר המכירה החציוני בעיר עומד על 6,429 שקל למ"ר בלבד, בעוד שכר הדירה המבוקש נותר יציב על 60 שקל למ"ר בחודש — נתון הזהה לחלוטין לחציון הארצי. המשמעות המתמטית היבשה היא תשואה ברוטו פנומנלית של כ-11.2%. אולם בחינה ביקורתית של הנתונים מגלה שוק המורכב מיחידות קטנות וקליניקות (107 מ"ר בממוצע), עודף היצע ניכר בשוק ההשכרה, והיעדר נתוני תפוסה המונעים את תרגום התשואה התיאורטית להכנסה נטו.
דיווח עדכני חושף כיצד מיקי וכרמית נעימי, שהחלו את דרכם בדוכן כלי בית בשוק מחנה יהודה, רכשו קרקע אסטרטגית בצומת מסובים בעסקה של חצי מיליארד שקל והשאירו בחוץ שחקניות ענק כמו קבוצת עזריאלי. המהלך ממחיש כיצד יזם פרטי זריז יכול לעקוף חברות ציבוריות מרובות ועדות. עם זאת, היעדר נתונים לגבי שטח הקרקע, היקף זכויות הבנייה ומבנה המימון מותיר את העסקה ככותרת עיתונאית חסרת מכנה אנליטי. בחינת הנתונים במאגר מניבים ממחישה מה ניתן היה לבנות בסכום עתק כזה לפי חציוני השוק כיום.
החלטתה של קבוצת עזריאלי להסב את החלק העליון של מגדל הספירלה בתל אביב משטחי מגורים למשרדים מעוררת עניין רב בענף הנדל"ן. המהלך, המתרחש במגדל בן 91 הקומות, מעלה שאלות לגבי תמונת המצב העתידית בשוק המשרדים התל-אביבי. יצאנו לבדוק אילו נתונים אנליטיים קריטיים חסרים כדי להעריך את היקף התוספת לשוק (המוערך בכ-30 אלף מ"ר), וכיצד נתונים אלו משתלבים מול תשואות השכירות החציוניות במאגר מניבים (העומדות על כ-6% ברוטו).
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) פרסמה את מכרז 205/2026 לשיווק קרקע בייעוד תעסוקה בעיר מודיעין עילית, עם מועד סגירה חריג שנקבע ל-25 בינואר 2027. יצאנו לבדוק את המשמעות של פרסום מכרז שחסרים בו הנתונים הכלכליים הבסיסיים ביותר – שטח המגרש, זכויות הבנייה ומחיר המינימום. כיצד חלון הזמן הארוך חושף את היזמים לסיכוני שוק, ולמה השוואה למחירי המסחר בעיר השכנה מודיעין-מכבים-רעות עלולה להתברר כמלכודת תמחור אכזרית.
רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז להקמת 172 יחידות במצפה רמון, המשלב מסחר, מגורים ומלונאות ללא כל חלוקה ברורה ביניהם. בחינת הנתונים מצביעה על כך שהיעדר פירוט לגבי מחירי מינימום, זכויות בנייה ותנאי הפעלה מלונאיים הופך כל חישוב שמאות לניחוש מסוכן. יצאנו לבדוק במאגר מניבים כמה משלמים כיום על קרקע חציונית בישראל (כ-5,588 שקל למ"ר), ואיך עסקת תיירות בהרי ירושלים יכולה לעזור ליזמים לתמחר את רכיב האירוח בנגב.
סקר קרקע עדכני חושף זיהום חריג של כימיקל מסוג PFOS בקרקע שרכשה 'מבנה' בשדה דב. הדיווחים משרטטים תמונת מצב פיננסית מורכבת שבה 132 מיליון שקל של הון קפואים באדמה, ללא הערכת עלויות טיהור קשיחות וחלוקת אחריות משפטית ברורה. בחינת הנתונים מול מאגר מניבים ממחישה כיצד הוצאות הפיתוח של המגרש לבדן עוקפות את מחירה של קרקע חציונית בישראל, ומדגישה מדוע סקר סביבתי חייב להיות תנאי סף בעסקאות ענק.
שוק עירוני בפריפריה, המאופיין בבנייה נמוכה ותנועה דלילה, עומד בפני מתיחת פנים דרמטית: תוכנית חדשה מבקשת להקים במקומו מתחם של 10 קומות בלב קריית שמונה, שישלב מוסד אקדמי, מבני ציבור וקומות מסחר מניב. בחינת הדיווח חושפת היעדר נתוני ליבה לגבי תכסית הבנייה המסחרית, זהות היזם וגורל הסוחרים הקיימים. יצאנו לבדוק דרך מאגר מניבים כיצד מתומחרים כיום מרכזים מסחריים בישראל (סביב חציון של 18,900 שקל למ"ר במכירה), ומדוע כדאי למשקיעים לחכות לפרסום היקפי המסחר המדויקים לפני שהם פותחים שמפניות.
דיווחים על אישור תוכניות בניין עיר נוטים להתהדר בשורות מרשימות אך להחסיר נתונים קריטיים לתמחור. סקירת חבילת התוכניות האחרונה שעברה ברשויות התכנון — ביניהן קמפוס אקדמי, שגרירות אמירתית ואזורי תעסוקה — ממחישה את הפער האדיר בין "אושרה להפקדה" למתן היתר בניה סופי. בדקנו בעזרת נתוני מאגר מניבים כיצד מתומחרות עתודות קרקע שונות כיום (בחציון ארצי של 5,080 שקל למ"ר), ולמה קרקע שרשומה בייעוד חקלאי או בשלבים מוקדמים נסחרת בעשירית המחיר מקרקע עם זכויות זמינות לביצוע.
עסקה נוצצת של רכישת קרקע מסחרית בשכונת אשכול ברובע שדה דב (תמורת 112.5 מיליון שקל) עומדת במוקד של דוח סביבתי חדש, החושף רמות זיהום החורגות עד פי 600 מהסף המותר. חברת 'מבנה' מרגיעה את השוק בטענה שהעלויות לטיפול, אם יידרשו, הן "זניחות", אך יצאנו לבדוק כיצד מחשבים עלות לכל מ"ר בנוי עתידי, אילו חלקי מידע נעלמו מהדיווח ולמה דווקא השעון שמתקתק, ולא רק הבולדוזר, הוא גורם הסיכון האמיתי של הפרויקט. במקביל, בחנו קרקעות מסחריות במאגר מניבים כדי לקבל קנה מידה על תמחור השוק.
חברת נמלי ישראל מקדמת את פרויקט IMEC להקמת מסדרון סחר בינלאומי ולצידו רשת נמלים יבשתיים שיחוברו למסילות הרכבת. עבור מחזיקי נדל"ן לוגיסטי, מדובר בהזדמנות להפוך קרקע מרוחקת לנגישה כמו נמל פעיל, אך בהיעדר מפה, תקציב או לוחות זמנים מדוייקים, מדובר כרגע בהימור על תקווה. בדקנו בעזרת נתוני מאגר מניבים כיצד נסחרים נכסי הלוגיסטיקה כיום (עם חציון של כ-11,909 שקל למ"ר במכירה ו-50 שקל למ"ר בהשכרה) וכיצד נמלים יבשתיים עשויים לטרף את הקלפים בפערים שבין המרכז לפריפריה.
שתי זרועות של קבוצת דלק רוכשות את החברה המחזיקה בזכויות במתחם צומת נחשון תמורת 31.6 מיליון שקל, בעסקה המשלבת אנרגיה מסורתית ונדל"ן מניב. התכנון העתידי כולל תוספת של כ-1,710 מ"ר למסחר והסעדה לצד עמדות טעינה מהירות, בכפוף לאישורי תכנון שטרם התקבלו. בחינת העסקה מול מאגר מניבים מגלה כי המחיר ששולם ליחידת שטח משקף תמחור של נכס מוגמר, נתון המצביע על ערך גבוה שמיוחס לתחנה הפעילה או לציפייה לתשואה עודפת מקהל שבוי.